הדף השבועי לפרשת אחרי מות תשעו

וַיְדַבֵּ֤ר ה֙' אֶל מֹשֶׁ֔ה אַֽחֲרֵ֣י מוֹת שְׁנֵ֖י בְּנֵ֣י אַֽהֲרֹ֑ן

כך פותחת פרשתנו, שבה אנו חיים בשבוע זה. במותם של בני אהרן עסקנו לפני שלוש פרשות, בשיאה של פרשת שמיני. אז, בשיאו של היום הגדול כל כך, בראש חודש ניסן המעוטר, הקריבו נדב ואביהוא אש זרה לפני ה' ובין רגע התערבבה שמחת חנוכת המשכן במותם הקשה של שנים מתוך ארבעת הכהנים של עם ישראל. עסקנו אז בדברי הניחום המופלאים של משה רבנו ובתגובתו המפעימה של אהרן. כל בית ישראל בכו את השריפה של הבנים, ואהרן ובניו המשיכו בעבודת המשכן בכוחות אדירים.

כל זה מוביל לשאלה אחת, פשוטה, המזדעקת מפשטם של הכתובים – למה חיכינו כל כך הרבה זמן? מדוע פרשתנו, עם הפסוק הפותח אותה, לא סודרו מיד לאחר סיפור מותם של בני אהרון?

הורדה והדפסה של הדף השבועי לפרשת אחרי מות

הרב אלון שליט"א
דילוג לתוכן