אחר

התכנית לפיתוח הקול. חוקת תשעו

להורדה והדפסה הקישו כאן

לדבר ולא להכות

תחילת הפרשה עוסקת כזכור בפרשת פרה אדומה. רש"י מסביר, מדוע נקראת הפרה אדומה – על שם החטא ('אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע..'), ותמימה – ע"ש התמימות, הניקיון הזיכוך.

משם עברנו אל פרשת חטאם של משה ואהרן – מי מריבה. על פי רש"י החטא היה שמשה היכה בסלע ולא דיבר אליו. הרמב"ן שואל שם, אם אכן לא היה צריך משה להשתמש במטה, מדוע הוא בכלל נצטווה לקחת אותו עמו, כפי שמצווהו הקב"ה –

קַ֣ח אֶת הַמַּטֶּ֗ה וְהַקְהֵ֤ל אֶת הָֽעֵדָה֙ אַתָּה֙ וְאַֽהֲרֹ֣ן אָחִ֔יךָ.[1]

והתשובה הוא שכנראה משה רצה להביא אותנו למדרגה כזו גבוהה, שנבין שלא צריך להכות בסלע כדי להוציא ממנו מים כמו לפני ארבעים שנה, אלא כעת דבר ה' מופיע במציאות כולה. בעמדנו ערב הכניסה לארץ יתגלה כוחנו המיוחד בדיבור, "הקול קול יעקב", בתפילה לכל העמים – 'כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים'. מעתה עמים לא יכו עמים ואנחנו לא נצטרך להכות סלעים. העולם כולו ימלא דעת את ה' ויוכל לדבר זה עם זה במקום להילחם זה בזה. משה היה לכאורה צריך להרים את המטה מעלה ולהראות לנו, לעם ישראל – 'אתם רואים את המטה הזה – not for use. לא לשימוש יותר'. מעכשיו מדברים אל הסלע.

אחרי ההקדמה הזו אני מבקש לעבור לחלקה השני של הפרשה, מ'רביעי' ואילך, שם עם ישראל מתחיל בפניותיו לעמי האזור בבקשה לעבור דרכם להיכנס לארץ, ואף נלחם בכמה מהם.

אנשים אחים אנחנו?

הפניה הראשונה, למלך אדום, שונה מהאחרות. נראה את הלשון של משה –

וַיִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִקָּדֵ֖שׁ אֶל מֶ֣לֶךְ אֱד֑וֹם[2]

משה באופן אישי שולח את המלאכים, בשונה מהשליחה לסיחון שם השליחה היא של עם ישראל. הוא אומר –

כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣יךָ יִשְׂרָאֵ֔ל אַתָּ֣ה יָדַ֔עְתָּ אֵ֥ת כָּל הַתְּלָאָ֖ה אֲשֶׁ֥ר מְצָאָֽתְנוּ. וַיֵּֽרְד֤וּ אֲבֹתֵ֨ינוּ֙ מִצְרַ֔יְמָה וַנֵּ֥שֶׁב בְּמִצְרַ֖יִם יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וַיָּרֵ֥עוּ לָ֛נוּ מִצְרַ֖יִם וְלַֽאֲבֹתֵֽינוּ.[3]

– 'אח שלי!', פונה משה אל מלך אדום. הוא מספר לו את היסטוריה כאל אח –

וַנִּצְעַ֤ק אֶל ה֙' וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ וַיִּשְׁלַ֣ח מַלְאָ֔ךְ וַיֹּֽצִאֵ֖נוּ מִמִּצְרָ֑יִם וְהִנֵּה֙ אֲנַ֣חְנוּ בְקָדֵ֔שׁ עִ֖יר קְצֵ֥ה גְבוּלֶֽךָ.

משה מדבר בהתרגשות רבה ומצפה להתרגשות דומה גם בצד השני. כל הפניה שלו היא במין אחווה שכזו.

אולם מן הצד השני התגובה של מלך אדום שונה בתכלית. הוא אפילו לא עונה לו באופן אישי. הוא מאיים לצאת בחרב לקראתנו והוא לא נשאר רק באיום אלא אף מממש את האיום הזה –

וַיֹּ֖אמֶר לֹ֣א תַֽעֲבֹ֑ר וַיֵּצֵ֤א אֱדוֹם֙ לִקְרָאת֔וֹ בְּעַ֥ם כָּבֵ֖ד וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה.[4]

תגובתו ההחלטית והתקיפה מביאה אותנו לעבור לתוכנית ב' – מעבר בכבישים 'עוקפי אדום', בדרך אל הארץ.

שליחות לענייני אדום

מה הסיפור עִם אדום, למה הוא שונה מהפניות למלכים האחרים באזור? מהיכן האחווה של משה ולמה ההתנגדות הזו מצד אדום? הרי אצל אדום, בניגוד לסיחון, אין כלל חשש שנפתח נגדם במלחמה, שהרי כבר נצטוינו 'אל תתגר בהם מלחמה'.

ויש כאן עוד דבר שונה, שאולי זה רמוז בתחילת הפרשה –אדמימות הפרה, מלך אדום, האדום אדום הזה – הפגישה האחרונה בין אדום לישראל, בין מלכיהם היתה לפני שנים רבות, בין שני הסבים, יעקב ועשו. היא התחילה באותם מילים –

וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו.[5]

וכאן אצלנו –

וַיִּשְׁלַ֨ח מֹשֶׁ֧ה מַלְאָכִ֛ים מִקָּדֵ֖שׁ אֶל מֶ֣לֶךְ אֱד֑וֹם כֹּ֤ה אָמַר֙ אָחִ֣יךָ יִשְׂרָאֵ֔ל.

אותה פגישה היסטורית שהיו חששות מרובים לקראתה מצד יעקב, הייתה הפתעה והצלחה אדירה. איך אמר רשב"י? למרות ש-'הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב', הרי שבאותה שעה נכמרו רחמיו ונשקו בכל ליבו! [6]. עשו אפילו פנה ליעקב בבקשה – למה הפרדה הזו בינינו? בוא נלך יחד – נסעה ונלכה ואלכה לנגדך"[7] יעקב הבטיח לעשו שאחרי שהוא יסיים עם הילדים הרכים והצאן והבקר, הוא באמת יצטרף אליו – אתנהלה לאטי "עד אשר אבוא אל אדוני שעירה"[8]. אבל זה אף פעם לא קרה עדיין – ורש"י מביא שם שזה יקרה בעתיד כאשר יעלו "מושיעים בהר ציון לשפוט את הר עשו" ואז תהיה ל-ה' המלוכה ו-"ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".

כלומר, כאשר יעקב ירומם את עשו ויחד הם ילכו להקים בית תפילה לכל העמים, גם לאדום, לעשו, בירושלים, אזי שֵם ה' יהיה אחד ולא תהיה סתירה בין הטבע והמציאות לבין בורא העולם, גם באופן הגלוי.

אין כחו אלא בפיו

כעת, כשאנחנו בשנה הארבעים ליציאתנו ממצרים, משה, עוד לפני מי מריבה, משוכנע שהוא עומד להיכנס לארץ עם בני ישראל, והוא מתכנן לשלוח מלאכים אל מלך אדום. כשהוא פונה למלך אדום הוא בעצם אומר לו – 'אחי, באתי לממש התחייבויות. הגיע הרגע – עברנו את מצרים, עברנו ארבעים שנה במדבר – הזדככנו דיינו. אחי היקר – אתה יודע את הנקודה המיוחדת שלנו בעולם – "וַנִּצְעַ֤ק אֶל ה֙' וַיִּשְׁמַ֣ע קֹלֵ֔נוּ". באתי כעת, איך מנסח שם רש"י –

בברכה שברכנו אבינו – הקול קול יעקב, שאנו צועקים ונענים.

'באנו בשם כח אחד שקיבלנו בירושה מאבותינו – "הקול קול יעקב". יש בינינו מאבק עתיק יומין אבל עכשיו באתי לעבור דרכך כדי שנתאחד ונקים יחד ל-ה' את המלוכה'. זה מה שרמוז במילים – "דרך המלך נלך", בדרך אל מלכו של עולם. 'באתי לעבור דרכך ולמלא את ההתחייבות שלשמה עם ישראל מופיע בעולם, ההתחייבות של יעקב לעשו' – להרים את כל המציאות, גם את עשו, אל הקב"ה, למעלה אל שורשו. 'אנשים אחים אנחנו'.

אין פה שום תוכנית למלחמה – לא יכולה להיות. רק תכנית לאחווה!

אז למה זה לא מצליח? למה זה לא הולך? מלך אדום מסביר לנו בדיוק למה. הוא אומר למשה רבנו – 'תגיד, אתה אומר ש'הקול קול יעקב' הוא הכח הייחודי שלכם, הדיבור, נכון? גם לי יש כח מיוחד – 'הידיים ידי עשו'. אתה רוצה שלא אשתמש בהן אלא אצטרף אליך? זה יתכן רק בסיטואציה אחת. חז"ל אומרים שרק כאשר יישמע קולו של יעקב בעולם – לא יהיה כח לידיו של עשו, וגם עשו ירצה להצטרף לקולו של יעקב.

ועכשיו אומר מלך אדום למשה את הקשה שבאמירות – 'משה! אם הכח שלכם הוא הדיבור, מדוע הכית את הסלע ולא דיברת אליו?! הרי כל הרעיון של הדיבור היה שכל המציאות מלאה את דבר ה' – גם אבנים, גם סלעים, גם עשו ומלך אדום, כלומר – עוד לא הגענו לשלב שבו קולו של יעקב נשמע וממלא את כל חלל העולם. אז אל תסתבך עם הידיים החזקות שלי בינתיים. תמשיכו לעבוד על 'פיתוח הקול'…

פיתוח קול

אתם יודעים מה זו 'פרה אדומה תמימה'? 'אדום' זה עשו ואחיו יעקב היה נקרא 'תם'. רש"י אומר, כפי שפתחנו, אדום הוא על שם החטאים האדומים – "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ"[9], ותמימה על שם ההיתממות שבאה לקחת את כל הקליפות והדברים הכי קשים – החטא שחטאנו בעגל, והפרה האדומה התמימה הזו באה בעצם לשרש מהעולם את המוות ולהביא אותו אל הגאולה.

כתוב בספרים שלו היינו זוכים אזי עם ישראל היה עובר דרך אדום אל ארץ ישראל ומשם אל הגן עדן התחתון וממנו אל הגן עדן העליון. עכשיו מתחילה תכנית 'פיתוח הקול' של בני יעקב, כדי שנזכה במהרה ל-'והיה ה' למלך על כל הארץ', ובקרוב קרוב 'יהיה ה' אחד ושמו אחד' במהרה בימינו ממש!

[1] במדבר, כ', ח'.

[2] שם, שם, י"ד

[3] שם, שם, ט"ו-ט"ז

[4] שם, שם, כ'.

[5] בראשית ל"ב, ד'.

[6] עי' רש"י בראשית ל"ג, ד'.

[7] בראשית ל"ג, י"ג.

[8] שם, שם, י"ד.

[9] ישעיהו א' י"ח.

דיון

סגור לתגובות.

הודעות אחרונות

השיעורים הבאים

אין אירועים קרובים

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי השיעורים ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

שיעורים לפי מיקום

עמודים

%d בלוגרים אהבו את זה: