הדף השבועי תשעז

מה למעלה פנחס תשעז

לפני שניכנס לענייני קרבנות התמיד ניזכר, ברוח ימי בין המצרים, בסיפור מפורסם מהגמרא הקשור לימים שאחרי חורבן הבית –
תנו רבנן: כשחרב הבית בשנייה, רבו פרושין בישראל שלא לאכול בשר ושלא לשתות יין. נטפל להן ר' יהושע, אמר להן: בני, מפני מה אי אתם אוכלין בשר ואין אתם שותין יין? אמרו לו: נאכל בשר שממנו מקריבין על גבי מזבח ועכשיו בטל?; נשתה יין שמנסכין על גבי המזבח ועכשיו
בטל? אמר להם: אם כך, לחם לא נאכל שכבר בטלו מנחות! אפשר בפירות. פירות לא נאכל שכבר בטלו ביכורים! אפשר בפירות אחרים. מים לא נשתה שכבר בטל ניסוך המים! שתקו. אמר להן: בני, בואו ואומר לכם; שלא להתאבל כל עיקר – אי אפשר, שכבר נגזרה גזרה.
ולהתאבל יותר מדי – אי אפשר, שאין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה…

האמת, כשקוראים את הסיפור לא כל כך מבינים את תשובתו של ר' יהושע. התשובה שלו בכלל לא משכנעת – הרי הם לא טענו שהם רוצים למות! מים זה חיוני בשביל לחיות – הם רק רצו למנוע את עצמם ממותרות, כמו שגם אנחנו מונעים את עצמנו ממותרות בימי אבלות. איזו מן השוואה הוא עושה? הרי מים ולחם הם המזונות הבסיסיים והחיוניים ביותר!

להורדת הקובץ להדפסה

דיון

סגור לתגובות.

הודעות אחרונות

השיעורים הבאים

אין אירועים קרובים

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי השיעורים ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

שיעורים לפי מיקום

עמודים

%d בלוגרים אהבו את זה: