הדף השבועי תשעח

מה למעלה לפרשת וישב תשעח

קריאת 'חמישי' של הפרשה פותחת בשחזור הסיפור של ירידת יוסף למצרים –
וְיוֹ סֵ֖ף הוּרַַ֣ד מִצְרָָ֑יְמָה וַיִּקְ נהוּ פּּֽוֹטִיפַר֩ סְרִִ֨יס פַּרְעֹֹ֜ה שַׂ֤ר הַטַּבָּחִים֙ אִַ֣ישׁ מִצְרִִ֔י מִיַּד֙ הַיִּשְׁמְ עאלִִ֔ים אֲ שׁרֶׁ֥ הּֽוֹרִ דֵ֖הוּ שָּֽׁמָּה.
מיד לאחר מכן מספרת לנו התורה על הצלחתו של יוסף בבית פוטיפר, הניסיון הקשה שלו עם אשת פוטיפר וכו' – אל המתח שכולנו מכירים שבמפגש עם האחים. מיד כבר בפסוק הפותח, מסביר לנו רש"י בשתי תשובות, מדוע התורה נאלצת לחזור על מה שהיא כבר אמרה לנו לפני סיפור יהודה ותמר, חזרה נדירה ותמוהה – ויוסף הורד. חוזר לענין ראשון, אלא שהפסיק בו כדי לסמוך ירידתו של יהודה למכירתו של יוסף, לומר לך שבשבילו הורידוהו מגדולתו. ועוד, כדי לסמוך מעשה אשתו של
פוטיפר למעשה תמר, לומר לך, מה זו ]תמר[ לשם שמים אף זו לשם שמים, שראתה באצטרולוגין שלה שעתידה להעמיד בנים ממנו, ואינה יודעת אם ממנה אם מבתה. רש"י מקדים פה את המאוחר, כי כידוע לימים יוסף יקבל את אסנת בת פוטיפרע כהן און – הלא הוא פוטיפר – לאישה. מדוע
הפרט הזה, מחשבתה של אשת פוטיפר – 'התכוונה לשם שמיים', כל כך חשוב, עד שהוא משווה את אשת פוטיפר לתמר?

הורדה והדפסה

 

דיון

סגור לתגובות.

הודעות אחרונות

השיעורים הבאים

אין אירועים קרובים

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי השיעורים ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

שיעורים לפי מיקום

עמודים

%d בלוגרים אהבו את זה: