שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
ערב שבת קודש, ערב שבת חזון, ערב תשעה באב. לפני שניכנס לפרשה, נתחיל בט' באב ובאיכה. הרבי מקוצק היה נוהג להגיד: לעתיד לבא לא תתבטל קריאת מגילת איכה. כל מה שישתנה הוא שנקרא את מגילת איכה בטעמים של מגילת אסתר ונברך שהחיינו.
הימים הם ימי תשעת הימים ואנחנו מתחילים השבוע לקרוא בחומש חדש, חומש דברים. השבוע גם חל יום ההילולא של האריז"ל שבו ובהנהגתו אנו פוגשים בכל בוקר; מופיע בסידורים הספרדים ובסידורי החסידים בשם האר"י לומר לפני תפילת שחרית בכל יום – "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך".
כבכל שנה גם השנה פרשת מסעי נקראת בתוך ימי בין המצרים. בימים בהם גלינו מארצנו אנו עוסקים בפסוקים העוסקים בגבולות הארץ ובהבטחה לשוב אליה. מעין דברי
ניחומים. הפעם אבקש לעסוק במילה אחת בפרשה, שמופיעה בפרשת
גבולות הארץ. לימוד של עברית .
הימים הללו שבין י"ז תמוז ל-ט' באב נקראים ימי 'בין המצרים'. זה מושג עתיק מאד, ורש"י מזכיר את זה כבר בפירושו על מגילת איכה, על הפסוק – כׇּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים.
רק חמשת הפסוקים הראשונים בפרשת "פנחס" עוסקים בדמותו של פנחס, ואז עוברת הפרשה לנושאים אחרים – מפקד משפחות ישראל בשנה הארבעים, נחלות הארץ, מותו המתוכנן של משה ומינויו של יהושע וכמובן פסוקים ארוכים על מוספי ראשי החודשים, החגים והשבת.