זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר צִָוּ֥ה ה֖ ' לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר אֶל בְֵּנ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה… קריאת 'ראשון' של הפרשה, נלמדת השנה ביום ד' בתמוז שהינו יום הזיכרון לרבנו תם, רבי יעקב – נכדו של רש"י, וכמה מתאים שביום זה, יום פטירת התם אנו עוסקים בפרה אדומה תמימה. למה דווקא כאן? נפתח בשתי שאלות. השאלה הראשונה היא שאלה … להמשיך לקרוא
בפרשת קרח מתארת לנו התורה ניסיון הפיכה המוני בעם ישראל, לא של עשרה אנשים כבפרשת שלח, אלא של – ואֲנָ שיִׁ֥ם מִ ב נַֽי יִ שרָ אֵ֖ל חֲמִ שים ומָאתָיָ֑ם נְּ שי אִׁ֥י עדָָ֛ה קְּרִ אִׁ֥י מוֹ עֵ֖ד אנְּ שי שַֽם. זו הפיכה של ממש. ומה הם רוצים? למה דווקא עכשיו? נתחיל בשאלה הבאה – לכאורה בקשתו … להמשיך לקרוא
פרשת 'שלח-לך', פרשת המרגלים, היא פרשת קשה ומורכבת, ואנו צריכים ללמוד אותה ולהעמיק בה כל פעם מחדש. נתחיל בשאלה שעלתה לא פעם אבל נדמה כי לא ענינו עליה כפי הצורך – משה שולח, כזכור, שנים עשר אנשים, אבל אנחנו לא מכירים אותם. הפסוק מפרש – … כל נָ שיִׂ֥א בָ הֶֽם… כֻּ לם אֲנָ שים רָא שיִׂ֥ בְ נֶֽי … להמשיך לקרוא
דבריהם של רש"י ושל מפרשים נוספים בתחילת הפרשה מוכרים וידועים – למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו, כשלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה – חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות. השאלה שלנו הפעם פשוטה – אכן שמונים ושמונה פסוקים הוקדשו לקרבנות הנשיאים, אבל … להמשיך לקרוא
אמנם חג השבועות, חג הביכורים, חל ביום ראשון החולף, אבל הבאת הביכורים אל המקדש רק מתחילה בו וממשיכה עד סוכות (עם מקרא ביכורים) ועד חנוכה (ללא מקרא ביכורים). ביכורים ב 'נשא'? – קריאת שלישי של פרשתנו, פרשת נשא, גם היא עוסקת, כמה מפתיע, בביכורים – וְכָל תְּרוּמָָ֞ה לְכָל קָדְ שֵׁ֧י בְ נֵֽי יִ שרָ אֵ֛ל אֲ שֶׁר יַקְרִִ֥יבוּ … להמשיך לקרוא
שירת 'האזינו' היא הפרשה שאִתה ניכנס לראש השנה הקרב ובא עלינו ועל כל ישראל לטובה. זוהי השירה שעל שמה נקראת כל התורה כולה וצורת הכתיבה שלה מיוחדת – בניגוד לשירת הים שנכתבה בספר התורה כ'אריח על גבי לבנה', הרי ששירת האזינו כתובה בשני טורים, זה מול זה. ימין מול שמאל ננסה הפעם להתחיל את לימוד … להמשיך לקרוא
קריאת 'ראשון' הפותחת את פרשת ניצבים, מתחילה בתואר ייחודי המעניק לפרשה כולה את שמה – אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם לִפְנֵ֖י ה֣' אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם… אתם כולכם – ניצבים. לא כמעט כולכם, אלא ממש כל-כולכם: …רָֽאשֵׁיכֶ֣ם שִׁבְטֵיכֶ֗ם זִקְנֵיכֶם֙ וְשֹׁ֣טְרֵיכֶ֔ם כֹּ֖ל אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל. טַפְּכֶ֣ם נְשֵׁיכֶ֔ם וְגֵ֣רְךָ֔ אֲשֶׁ֖ר בְּקֶרֶ֣ב מַֽחֲנֶ֑יךָ מֵֽחֹטֵ֣ב עֵצֶ֔יךָ עַ֖ד שֹׁאֵ֥ב מֵימֶֽיךָ. עשר דרגות מנויות כאן, מהראשים … להמשיך לקרוא
ישנו כלל תלמודי ידוע המוכר לכולנו, ולפיו – אלו ואלו דברי אלהים חיים. זה נאמר בהקשר למחלוקות בית הלל ובית שמאי אבל זה תקף לגבי כל מחלוקת שאין אתה יודע להכריע בה ולא ברור איך הכל מסתדר שם יחד. אין זה אומר שצריך לפעול כך באופן מעשי, בשתי הדעות המנוגדות זו לזו – זה בלתי אפשרי – אלא הכוונה היא … להמשיך לקרוא
אם פרשת שופטים עסקה בשעריה של העיר ושל המדינה הרי שפרשת 'כי תצא' עוסקת בבית – בשערים ובחדרים האינטימיים ביותר בביתו הפרטי של האדם. בבית אין שופטים ואין שוטרים – אבל אפשר להיות מלכים. בבית, בלי שיפוט ובלי שיטור, אנו נדרשים להיות השופטים והשוטרים של עצמנו – כִּי תִֽהְיֶ֨ין לְאִ֜ישׁ שְׁתֵּ֣י נָשִׁ֗ים הָֽאַחַ֤ת אֲהוּבָה֙ וְהָֽאַחַ֣ת … להמשיך לקרוא
השיעור בירושלים, פרשת כי תצא תשעז. האזנה / שרת2
