כותרתה של הפרשה – 'לך לך' – היא אכן הכותרת המתאימה ביותר לפרשה, כותרת שמתחדשת מדי יום בעולם החדש ובתורה החדשה של אחרי שנות המבול, כותרת המתחילה בעולמו של אברהם ומתמשכת יום יום. ממש כמו שהכותרת 'בראשית' מתאימה לפרשת בראשית, ו-'נח' לפרשת נח – המנוחה אליה הגיע העולם אחרי המבול. ובאמת צריך להעמיק ולהבין את … להמשיך לקרוא
השיעור בירושלים, ה' מרחשון תשעט. האזנה / שרת2
אנו יודעים שדיבור המתחיל הראשון של רש"י על פרשה עוסק בדרך כלל בעניינים עקרוניים וחשובים, וכך כותרתה של פרשתנו הוא בדבריו הידועים של רש"י. אך נקדים; הפרשה פותחת במילים – א לֶּה תוֹלְדֹֹ֣ת נֹֹ֔חַ נֹֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַ דיק תָּ מִ֥ים הָָּּיָ֖ה בדֹּֽרֹתָּיָ֑ו אֶּת הָּּֽאֱלֹ הָ֖ים הּֽתְהַ לֶּךְ נֹּֽחַ . לכאורה, אחרי המילים 'אלה תולדות נח' היו צריכים להיות רשומים … להמשיך לקרוא
השיעור בירושלים, כח תשרי תשעט. האזנה / שרת2
השיעור בירושלים, כה תשרי תשעט.
בני האדם הראשונים בעולם הם קין והבל. הוריהם לא היו 'בני אדם' אלא נבראו על ידי הקב"ה. קין והבל הם הראשונים שהיו להם הורים. כולנו זוכרים כמובן את הסיפור – כיצד קין רוצח את הבל – אבל בואו נחזור רגע להתחלה. ללכת לישון בבאסה זכה קין לדבר שלא זכה הבל ואף לא כמעט אף אחד … להמשיך לקרוא
בתחילת הפרשה פונה משה רבנו אל עם ישראל ומבקש בו מאיתנו דבר מה – כִּ֛י שֵׁם֥ ה֖ ' אֶקְרָ֑א הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵֽאלֹהֵֽינ ו. לפני כן כבר היו פניות, אך הן לא היו מופנות אלינו אלא לאחרים – הַֽאֲִז֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם ואֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי פֽי. בפשטות, בפניה אלינו הכוונה היא – 'כאשר אני אקרא בשם ה', הרי שעליכם לתת … להמשיך לקרוא
כשמה של הפרשה, גם תוכנם של הפסוקים הפותחים אותה הינו יציבות וקיימות. כך בתחילת קריאת 'ראשון' – אַתֶּ֨ם נִצָּבִ֤ים הַיּוֹם֙ כֻּלְּכֶ֔ם… וכך בתחילת קריאת 'שני' – לְמַ֣עַן הָקִֽים אֹֽתְךָ֩ הַיּ֨וֹם ל֜וֹ לְעָ֗ם… 'יציבים' ו-'קיימים' הכונה היא לחוזק, לחוסן. אבל מה עושה אותנו ליציבים וקיימים כאלו? בפשטות הכוונה היא לברית – לְעָבְרְךָ֗ בִּבְרִ֛ית ה֥ ' אֱלֹהֶ֖יךָ וּבְאָֽלָת֑ ו … להמשיך לקרוא
מצוות הביכורים מתוארת במשנה באחד התיאורים הססגוניים והיפים ביותר שיכולים להיות: יוֹרֵד אָדָם בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ וְרוֹאֶה תְּאֵנָה שֶׁבִּכְּרָה, אֶשְׁכּוֹל שֶׁבִּכֵּר, רִמּוֹן שֶׁבִּכֵּר, קוֹשְׁרוֹ בְגֶמִי וְאוֹמֵר, הֲרֵי אֵלּוּ בִּכּוּרִים. ולאחר שכל חקלאי מוכן עם אמתחתו מתכנסים מכל האזור לנקודת מפגש – כָּל הָעֲיָרוֹת שֶׁבַּמַּעֲמָד מִתְכַּנְּסוֹת לָעִיר שֶׁל מַעֲמָד, וְלָנִין בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר, וְלֹא הָיוּ נִכְנָסִין לַבָּתִּים. וְלַמַּשְׁכִּ ים הָיָה הַמְמֻנֶּה אוֹמֵר … להמשיך לקרוא
פרשתנו עמוסה במצוות למכביר ולפני שניכנס לתוכנה ולמצוותיה נבקש להבין את מיקומו התמוה של הענין הפותח אותה. פעמים רבות אנחנו מנסים להבין את סמיכותן של הפרשיות, אולם כמדומני שהפעם – התמיהה גדולה במיוחד. סמיכות תמוהה את פרשת שופטים חתמה פרשת עגלה ערופה ששלוש הפרשיות שקדמו לכך היו בענין מלחמה. הביטוי 'כי תצא למלחמה' איננו מופיע … להמשיך לקרוא
