עם סיומה של פרשת 'ראה' אותה קראנו בשבוע שעבר, ותחילתה של פרשת השבוע החדש – פרשת 'שופטים' הפותחת במצווה למינוי שופטים ודיינים בכל עיר ואף בירושלים בסמיכות למקדש, עלינו לעיין בקשר שבין סמיכות הפרשיות הללו. מה מחבר ביניהן? נדמה שהתשובה כל כך פשוטה ומפורשת בתורה, והעובדה שרש"י כלל איננו נדרש לכתוב על כך היא כנראה הראיה שהקשר בין הפרשיות הללו היה … להמשיך לקרוא
רְאֵ֗ה אָֽנֹכִ֛י נֹתֵן֥ לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה. איזה פסוק חשוב הוא זה הפותח את פרשתנו, עד כדי כך שעליו אומר הרמב"ם – ודבר זה עיקר גדול הוא, והוא עמוד התורה והמצוה, שנאמר…"ראה אנכי נותן לפניכם היום". כוונת הרמב"ם היא שהרשות באמת נתונה לכל אדם לבחור. הרמב"ם טוען שהבחירה לאדם היא באמת באמת חופשית, כלומר שאין – הקב"ה גוזר על … להמשיך לקרוא
תחילת פרשת דברים עוסקת בתוכחות, הרבה תוכחות. למשל – אֵיכָ֥ה אֶשָּׂ֖א לְבַדִּ֑י טָרְחֲכֶ֥ם וּמַֽשַּֽׂאֲכֶ֖ם וְרִֽיבְכֶֽם. משה גם יזכיר את חטא המרגלים, את מינוי השופטים והדיינים ועוד, אבל לפני הכל יפתח משה את דבריו בברכה מופלאה וזה תוכנה – ה֞ ' אֱלֹהֵ֣י אֲבֹֽותֵכֶ֗ם יֹסֵ֧ף עֲלֵיכֶ֛ם כָּכֶ֖ם אֶ֣לֶף פְּעָמִ֑ים ויבָרֵ֣ךְ אֶתְכֶ֔ם כַּֽאֲשֶׁר֖ דִּבֶּ֥ר לָכֶֽם. גם מיקומה וגם תוכנה של הברכה הזו … להמשיך לקרוא
קריאת 'ראשון' של פרשיותינו המחוברות, מטות ומסעי, נחלקת לשני חלקים שלכאורה אין ביניהם קשר. החלק הראשון עוסק בהפרת נדרים בתוך המעגל המשפחתי – אב ובתו, איש ואשתו, ארוס וארוסתו – זו פרשה משפחתית שעוסקת בהגדרת המעגלים. ואילו בחלקה השני של הפרשה היא עוברת לנושא אחר לגמרי – וַיְדַבֵּ֥ר ה֖ ' אֶל מֹשֶׁה֥ לֵּאמֹֽר. נְקֹ֗ם נִקְמַת֙ בְֵּנ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל מֵאֵ֖ת הַמִּדְיִָנ֑ים אַחַ֖ר … להמשיך לקרוא
וַיְדַבֵּ֥ר ה֖ ' אֶל מֹשֶׁה֥ לֵּאמֹֽר. פּֽינְחָ֨ס בֶּן אֶלְעָזָ֜ר בֶּן אַֽהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן הֵשִׁ֤יב אֶת חֲמָתִי֙ מֵעַ֣ל בְֵּנֽי יִשְׂרָאֵ֔ל בְּקַנְא֥וֹ אֶת קִנְאָתִי֖ בְּתוֹכָ֑ם… במילים הללו פותחת פרשתנו, וממשיכה בעצם את סיומה של פרשת בלק. פנחס מקנא את קנאת ה', הורג את זמרי יחד עם המדיינית והקב"ה בא לתת לו את שכרו – ברית כהונת עולם. אלא שכעת מפרטת תורה את … להמשיך לקרוא
פרשה כל כך מופלאה היא פרשת בלק, שונה מכל הפרשיות האחרות. לחז"ל אף יש כאן ביטוי מיוחד – משה כתב ספרו ופרשת בלעם. וזה בא לתת לנו מושג עד כמה הפרשה מיוחדת ומופלאה, שונה מכל התורה כולה. למה זכה בלק לפרשה על שמו? כמו תמיד נתחיל בדבר הראשון שבולט כל כך פה. שלמה בספר משלי … להמשיך לקרוא
זֹ֚את חֻקַּ֣ת הַתּוֹרָ֔ה אֲשֶׁר צִָוּ֥ה ה֖ ' לֵאמֹ֑ר דַּבֵּ֣ר אֶל בְֵּנ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וְיִקְח֣וּ אֵלֶ֩יךָ֩ פָרָ֨ה אֲדֻמָּ֜ה תְּמִימָ֗ה… קריאת 'ראשון' של הפרשה, נלמדת השנה ביום ד' בתמוז שהינו יום הזיכרון לרבנו תם, רבי יעקב – נכדו של רש"י, וכמה מתאים שביום זה, יום פטירת התם אנו עוסקים בפרה אדומה תמימה. למה דווקא כאן? נפתח בשתי שאלות. השאלה הראשונה היא שאלה … להמשיך לקרוא
בפרשת קרח מתארת לנו התורה ניסיון הפיכה המוני בעם ישראל, לא של עשרה אנשים כבפרשת שלח, אלא של – ואֲנָ שיִׁ֥ם מִ ב נַֽי יִ שרָ אֵ֖ל חֲמִ שים ומָאתָיָ֑ם נְּ שי אִׁ֥י עדָָ֛ה קְּרִ אִׁ֥י מוֹ עֵ֖ד אנְּ שי שַֽם. זו הפיכה של ממש. ומה הם רוצים? למה דווקא עכשיו? נתחיל בשאלה הבאה – לכאורה בקשתו … להמשיך לקרוא
פרשת 'שלח-לך', פרשת המרגלים, היא פרשת קשה ומורכבת, ואנו צריכים ללמוד אותה ולהעמיק בה כל פעם מחדש. נתחיל בשאלה שעלתה לא פעם אבל נדמה כי לא ענינו עליה כפי הצורך – משה שולח, כזכור, שנים עשר אנשים, אבל אנחנו לא מכירים אותם. הפסוק מפרש – … כל נָ שיִׂ֥א בָ הֶֽם… כֻּ לם אֲנָ שים רָא שיִׂ֥ בְ נֶֽי … להמשיך לקרוא
דבריהם של רש"י ושל מפרשים נוספים בתחילת הפרשה מוכרים וידועים – למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים? לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו, כשלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה – חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומיטיב את הנרות. השאלה שלנו הפעם פשוטה – אכן שמונים ושמונה פסוקים הוקדשו לקרבנות הנשיאים, אבל … להמשיך לקרוא
