השיעור בירושלים, יז' כסלו תשעט.
עברנו את לבן נעבור גם את עשו, אבל עכשיו, בתחילת הפרשה, אנחנו נמצאים בדיוק בתפר שבין שניהם. ממחניים שולח יעקב – מַלְאָכִים֙ לְפָנָָ֔יו אֶל עֵ שוָׂ֖ אָחִִ֑יו אַַ֥רְצָה שעִָׂ֖יר שדֵַ֥ה אֱדֽוֹם. הוא מכין נאום מלוטש שבו הוא יעביר לעשו מסר גדול דרך אותם מלאכים. מן הסתם לנאום כה גדול יש חשיבות רבה. מה הוא אומר שם? הנה מילותיו … להמשיך לקרוא
השיעור בירושלים, י' כסלו תשעט.
אם צריך להגדיר נושא אחד החורז את פרשתנו כולה כמדומני שהוא יהיה 'הכנסת אורחים'. יש בה בפרשה מודלים חיוביים ומודלים שליליים, ברמות הקיצוניות ביותר, לנושא הזה. הפרשה פותחת באברהם אבינו כשהוא – יֹ שבֵׁ֥ פתַח הָאֹֹ֖ הל כחֵֹׁ֥ם הַ יוֹם. וַ י שא עינָיו֙ וַ ירְּא וְּהִּ נה֙ שלֹ שָׁ֣ה אֲנָ שים נִּ צבִֹּ֖ים עָלָָ֑יו וַ ירְּא וַָָּׂ֤ … להמשיך לקרוא
השיעור בירושלים, יב' מרחשון תשעט. האזנה / שרת2
כותרתה של הפרשה – 'לך לך' – היא אכן הכותרת המתאימה ביותר לפרשה, כותרת שמתחדשת מדי יום בעולם החדש ובתורה החדשה של אחרי שנות המבול, כותרת המתחילה בעולמו של אברהם ומתמשכת יום יום. ממש כמו שהכותרת 'בראשית' מתאימה לפרשת בראשית, ו-'נח' לפרשת נח – המנוחה אליה הגיע העולם אחרי המבול. ובאמת צריך להעמיק ולהבין את … להמשיך לקרוא
השיעור בירושלים, ה' מרחשון תשעט. האזנה / שרת2
אנו יודעים שדיבור המתחיל הראשון של רש"י על פרשה עוסק בדרך כלל בעניינים עקרוניים וחשובים, וכך כותרתה של פרשתנו הוא בדבריו הידועים של רש"י. אך נקדים; הפרשה פותחת במילים – א לֶּה תוֹלְדֹֹ֣ת נֹֹ֔חַ נֹֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַ דיק תָּ מִ֥ים הָָּּיָ֖ה בדֹּֽרֹתָּיָ֑ו אֶּת הָּּֽאֱלֹ הָ֖ים הּֽתְהַ לֶּךְ נֹּֽחַ . לכאורה, אחרי המילים 'אלה תולדות נח' היו צריכים להיות רשומים … להמשיך לקרוא
השיעור בירושלים, כח תשרי תשעט. האזנה / שרת2
השיעור בירושלים, כה תשרי תשעט.
