אנו יודעים שדיבור המתחיל הראשון של רש"י על פרשה עוסק בדרך כלל בעניינים עקרוניים וחשובים, וכך כותרתה של פרשתנו הוא בדבריו הידועים של רש"י. אך נקדים; הפרשה פותחת במילים – א לֶּה תוֹלְדֹֹ֣ת נֹֹ֔חַ נֹֹ֗חַ אִ֥ישׁ צַ דיק תָּ מִ֥ים הָָּּיָ֖ה בדֹּֽרֹתָּיָ֑ו אֶּת הָּּֽאֱלֹ הָ֖ים הּֽתְהַ לֶּךְ נֹּֽחַ . לכאורה, אחרי המילים 'אלה תולדות נח' היו צריכים להיות רשומים … להמשיך לקרוא
השיעור בירושלים, פרשת נח תשעט. האזנה / שרת2
השיעור בירושלים, כח תשרי תשעט. האזנה / שרת2
את העיון בפרשת נח אני רוצה לפתוח בכלל יסודי שלימְדנו רבנו הרב צבי יהודה קוק זצ"ל. הוא היה נוהג להדגיש לנו את הזוגיות שבפרשיות התורה. בכל התורה כולה אנו נפגשים בזוגיות – הפרשיות, במיוחד לאורך ספר בראשית, מחולקות לזוגות, כאשר האחת מדברת על רעיונות גדולים וכלליים, והשניה, העוקבת אחריה, פורטת את אותם רעיונות לפרטים. טענתו … להמשיך לקרוא
השיעור בירושלים, פרשת נח תשעז. האזנה
מוסיקה אלטרנטיבית. האזנה / קריאה משפחה ממוצעת של ערב השואה ארבעת הפסוקים של 'חמישי' הם חריגה בנוף של הפרשה. הם עוסקים בסיפורה של משפחה אחת – אבא, שתי אימהות וארבעה ילדים – ערב השואה, ערב המבול. משפחה ממוצעת של טרום מבול. למך הוא האחרון לשושלת קין, משפחה מיוחסת. לאחר שהוליד את חנוך, שהוליד את עירד, את … להמשיך לקרוא
השיעור במגדל, פרשת נח תשעו. האזנה
השיעור בירושלים, פרשת נח תשעו. האזנה
השיעור במגדל, פרשת נח תשעה. להאזנה לחלק א, להאזנה לחלק ב.
השיעור בירושלים, פרשת נח תשעד. האזנה .
