כי אתן בידכם את יושבי הארץ. פרשת משפטים תשפה

חיסול הרוע בביאה לארץ

יש פרשיה אחת בשולי פרשת משפטים, שאני חושש שאנו לא מקדישים לה מספיק תשומת לב, והיא קריאת 'שישי' של הפרשה. היא מופיעה בין הפרשה הארוכה של הדינים והמשפטים שתופסים את החלק הארי של הפרשה לבין הפרק האחרון של הפרשה שחוזר ועוסק במתן תורה. בתווך, מופיעה קבוצת פסוקים שמי שקורא אותה היום צריך לקבל ממנה הרבה כוחות;

הִנֵּ֨ה אָֽנֹכִ֜י שֹׁלֵ֤חַ מַלְאָךְ֙ לְפָנֶ֔יךָ לִשְׁמָרְךָ֖ בַּדָּ֑רֶךְ וְלַֽהֲבִ֣יאֲךָ֔ אֶל-הַמָּק֖וֹם אֲשֶׁ֥ר הֲכִנֹֽתִי. (שמות כ"ד כ')

"המקום אשר הכינותי" הוא כמובן ארץ ישראל. אבל רש"י אומר במקום –

…אל המקום אשר הכינותי כבר, מקומי ניכר כנגדו, וזה אחד מן המקראות שאומרים שבית המקדש של מעלה מכוון כנגד בית המקדש של מטה.

כלומר שבית המקדש הבנוי בירושלים של מטה הוא השתקפות העליונים, בית מקדש של מעלה.

הִשָּׁ֧מֶר מִפָּנָ֛יו וּשְׁמַ֥ע בְּקֹל֖וֹ אַל-תַּמֵּ֣ר בּ֑וֹ כִּ֣י לֹ֤א יִשָּׂא֙ לְפִשְׁעֲכֶ֔ם כִּ֥י שְׁמִ֖י בְּקִרְבּֽוֹ. (שם כ"א)

רש"י שם אומר שהמלאך הזה הוא –

… זה מטטרו"ן ששמו כשם רבו מטטרו"ן, בגימטריא שדי.

עוד מעט נדבר על המלאך הזה, אבל בואו נראה את המשך הפסוקים –

כִּ֣י אִם-שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקֹל֔וֹ וְעָשִׂ֕יתָ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר אֲדַבֵּ֑ר וְאָֽיַבְתִּי֙ אֶת-אֹ֣יְבֶ֔יךָ וְצַרְתִּ֖י אֶת-צֹֽרְרֶֽיךָ. כִּֽי-יֵלֵ֣ךְ מַלְאָכִי֘ לְפָנֶ֒יךָ֒ וֶֽהֱבִֽיאֲךָ֗ אֶל-הָֽאֱמֹרִי֙ וְהַ֣חִתִּ֔י וְהַפְּרִזִּי֙ וְהַֽכְּנַֽעֲנִ֔י הַֽחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ֑י וְהִכְחַדְתִּֽיו. לֹֽא-תִשְׁתַּֽחֲוֶ֤ה לֵאלֹֽהֵיהֶם֙ וְלֹ֣א תָֽעָבְדֵ֔ם וְלֹ֥א תַֽעֲשֶׂ֖ה כְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם כִּ֤י הָרֵס֙ תְּהָ֣רְסֵ֔ם וְשַׁבֵּ֥ר תְּשַׁבֵּ֖ר מַצֵּבֹֽתֵיהֶֽם. וַֽעֲבַדְתֶּ֗ם אֵ֚ת ה' אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וּבֵרַ֥ךְ אֶֽת-לַחְמְךָ֖ וְאֶת-מֵימֶ֑יךָ וַֽהֲסִרֹתִ֥י מַֽחֲלָ֖ה מִקִּרְבֶּֽךָ. (שם כ"ב-כ"ה)

הרמב"ם אומר שזהו הפסוק שממנו אנו לומדים את מצוות התפילה – "ועבדתם את ה' אלהיכם".

לֹ֥א תִֽהְיֶ֛ה מְשַׁכֵּלָ֥ה וַֽעֲקָרָ֖ה בְּאַרְצֶ֑ךָ אֶת-מִסְפַּ֥ר יָמֶ֖יךָ אֲמַלֵּֽא. אֶת-אֵֽימָתִי֙ אֲשַׁלַּ֣ח לְפָנֶ֔יךָ וְהַמֹּתִי֙ אֶת-כָּל-הָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר תָּבֹ֖א בָּהֶ֑ם וְנָֽתַתִּ֧י אֶת-כָּל-אֹֽיְבֶ֛יךָ אֵלֶ֖יךָ עֹֽרֶף. (שם כ"ו-כ"ז)

רש"י מאריך במילה "והמותי", ואומר שמי שמתרגם את זה במובן של "ואהרוג" אינו אלא טועה, אלא –

והמותי. כמו והממתי, ותרגומו ואשגש…

כלומר, החיסול שלהם יתחיל בזה שאנחנו נצליח לבלבל אותם לגמרי, ורש"י מביא שם כל מיני דוגמאות –

וְשָֽׁלַחְתִּ֥י אֶת-הַצִּרְעָ֖ה לְפָנֶ֑יךָ וְגֵֽרְשָׁ֗ה אֶת-הַֽחִוִּ֧י אֶת-הַֽכְּנַֽעֲנִ֛י וְאֶת-הַֽחִתִּ֖י מִלְּפָנֶֽיךָ. (שם כ"ח)

אבל הגירוש הזה לא יתבצע ברגע אחד, בבת אחת, אלא –

לֹ֧א אֲגָֽרְשֶׁ֛נּוּ מִפָּנֶ֖יךָ בְּשָׁנָ֣ה אֶחָ֑ת פֶּן-תִּֽהְיֶ֤ה הָאָ֨רֶץ֙ שְׁמָמָ֔ה וְרַבָּ֥ה עָלֶ֖יךָ חַיַּ֥ת הַשָּׂדֶֽה. מְעַ֥ט מְעַ֛ט אֲגָֽרְשֶׁ֖נּוּ מִפָּנֶ֑יךָ עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר תִּפְרֶ֔ה וְנָֽחַלְתָּ֖ אֶת-הָאָֽרֶץ. (שם כ"ט-ל')

רש"י אומר שלפני הכל זה ענין פיסי, על מנת שהארץ לא תהיה ריקה, אבל הרמב"ם בהקדמתו לפירוש המשניות אומר –

שהרי הקב"ה העמיד הרשעים בארץ ישראל כדי לעשות להם חברה ולהסיר שממות נפשות החסידים. (הקדמת הרמב"ם למשנה, י"ז).

זו עבודת בירורים. ורק אחרי שמעט מעט אגרשנו –

וְשַׁתִּ֣י אֶת-גְּבֻֽלְךָ֗ מִיַּם-סוּף֙ וְעַד-יָ֣ם פְּלִשְׁתִּ֔ים וּמִמִּדְבָּ֖ר עַד-הַנָּהָ֑ר כִּ֣י | אֶתֵּ֣ן בְּיֶדְכֶ֗ם אֵ֚ת יֹֽשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ וְגֵֽרַשְׁתָּ֖מוֹ מִפָּנֶֽיךָ. לֹֽא-תִכְרֹ֥ת לָהֶ֛ם וְלֵאלֹֽהֵיהֶ֖ם בְּרִֽית. לֹ֤א יֵֽשְׁבוּ֙ בְּאַרְצְךָ֔ פֶּן-יַֽחֲטִ֥יאוּ אֹֽתְךָ֖ לִ֑י כִּ֤י תַֽעֲבֹד֙ אֶת-אֱלֹ֣הֵיהֶ֔ם כִּי-יִֽהְיֶ֥ה לְךָ֖ לְמוֹקֵֽשׁ. (שם ל"א-ל"ג)

אז ראשית צריך להבין איך הפסוקים האלה קשורים לפה בכלל. ואגב, האם שמנו לב שכל מה שאנחנו עוברים בתקופה האחרונה מופיע פה בפסוקים האלה?! זה מופלא.

הנה אנכי שולח מלאך לפניך

הפסוקים שקודמים לפרשיה הזו מתארים את שלשת הרגלים –

שָׁלֹ֥שׁ פְּעָמִ֖ים בַּשָּׁנָ֑ה יֵֽרָאֶה֙ כָּל-זְכ֣וּרְךָ֔ אֶל-פְּנֵ֖י הָֽאָדֹ֥ן ה'. (שם י"ז)

והפסוקים שאחרי הפרשה הזו מתארים איך הקב"ה קורא למשה ומשה עולה אל ההר, ומשם ממשיכים לתיאור הברית – ספר הברית, דם הברית – של עם ישראל והקב"ה.^[1] ובין לבין באה קבוצת הפסוקים בה פתחנו שמתארת ממש את אתמול, את הלילה, את היום – "הנה אנכי שולח מלאך לפניך".

וזו קושיה גדולה; אחרי חטא העגל בא משה רבנו ואומר לקב"ה 'אתה אומר לי שתשלח מלאך? – ואני לא מוכן!' –

… אִם־אֵ֤ין פָּנֶ֙יךָ֙ הֹלְכִ֔ים אַֽל־תַּעֲלֵ֖נוּ מִזֶּֽה. (שם ל"ג, ט"ו)

ואם כן, אז מה הוא המלאך שמופיע כאן אצלנו? רבותי, צריך לדעת שהקב"ה נענע למשה רבנו והוא עונה לו "פני ילכו" (שם י"ד) ואומרים חז"ל –

אָמַר רַבִּי לֵוִי שְׁתֵּי מִדּוֹת טוֹבוֹת בִּטֵּל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא… שֶׁלֹא יַעַמְדוּ עֲלֵיהֶם נְבִיאִים וְשֶׁלֹא יִמָּסְרוּ יִשְׂרָאֵל לְשַׂר כָּל יְמֵי משֶׁה, כֵּיוָן שֶׁמֵּת משֶׁה חָזַר אוֹתוֹ הַשַֹּׂר לִמְקוֹמוֹ, שֶׁכֵּן יְהוֹשֻׁעַ רָאָהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (יהושע ה, יג-יד) 'וַיְהִי בִּהְיוֹת יְהוֹשֻׁעַ בִּירִיחוֹ, וַיֹּאמֶר לֹא כִּי אֲנִי שַׂר צְבָא ה' עַתָּה בָאתִי', לְכָךְ נֶאֱמַר: 'הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ מַלְאָךְ לְפָנֶיךָ'. (שמו"ר, משפטים ל"ב, ג')

כלומר כל העולם מונהג דרך שרים, אבל בימי משה הקב"ה לא הנהיג אותנו דרך שר אלא בעצמו. רק לאחר מכן, בימי יהושע ועד הגאולה העתידה – יש מצב של שר שינהיג אותנו. המהר"ל כותב 'אע"ג שמשה ביטל גזרה זו מכל מקום בשעת בואם אל הארץ בימי יהושע היה שולח מלאך'.

כאן נתבשרו שעתידין לחטוא

וזה מה שרש"י אומר פה –

הנה אנכי שולח מלאך. כאן נתבשרו שעתידין לחטוא ושכינה אומרת להם כי לא אעלה בקרבך (שמות לג, ג). (שם כ')

אבל המלאך הזה לא יהיה כמו אצל שבעים האומות, שם יש 'שר של עשו', 'שרו של ישמעאל', אלא כאן הוא "שר הפָּנים". אלו לא סודות פנימיים מהזוה"ק אלא רש"י מפורש על הפרשה – "זה מט"ט ששמו כשם רבו – שנא' כי שמי בקרבו – וגימטרי' שלו עולה שד"י". זה השר שמפרנס את כדור הארץ, זה השר שמעביר את התפילות, הוא שר הפנים. אך כאן נתבשרו שעתידים לחטוא, ואילו היינו זוכים ופרק כ"ד היה מתמלא ולא היינו חוטאים בעגל – לא היה מלאך. אבל עכשיו – "כאן נתבשרו שעתידין לחטוא". איזה ביטוי נורא! האם החטא הוא בשורה? והתשובה – כן! הבשורה הגדולה ביותר היא שהקב"ה אומר לנו – 'הכל לטובה, יהיה עוד יותר טוב ועוד יותר טוב', וזה יהיה לפני המדרגות שלכם, עד שהאור האינסופי יופיע בכלים שלכם ויתגלה האינסוף, אז נחזור למה שהבטחתי למשה. אתם מכינים את זה'. ומה קורה אז? מה יעשה המלאך הזה? אז "ואיבתי את אויבך וצרתי את צורריך והכחדתיו" – את האמורי והחיתי והפריזי והכנעני. אבל זה לא יהיה בבת אחת – "… מעט מעט אגרשנו", ומבאר האוה"ח הק' –

… כאן גילה כי בתחלה לא לכל יכחיד, אלא עד שיפרה יוסיף ה' להום את העם הצריך ישראל לארצו, וכן על זה הדרך יהיו כובשים והולכים, וכמו שגילה לבסוף באומרו לא אגרשנו וגו' עד אשר תפרה ותנחל הכל. (שם כ"ז)

האם אתם יודעים מהי המגמה? האם הוגדר לכם 'היום שאחרי'? – זו הסיבה.

להיפגש עם הרוע כדי לרומם את העולם

ומהי הצרעה ומה היא תעשה? הגמרא אומרת –

ושלחתי את הצרעה לפניך, אמר ר' שמעון בן לקיש על שפת ירדן עמדה וזרקה בהן מרה וסימתה עיניהן מלמעלה וסירסתן מלמטה. (סוטה ל"ו:)

זו משמעות המילה 'אשגש'. היא תעיף לעם היושב בארץ את העיניים ותסרס אותם, ולמי שזה נשמע קצת לא יפה – תסתכלו על רוצחי התינוקות הללו, ותבדקו האם לא כרתנו איתם ברית קצת יותר מדי… – "פן יחטיאו אותך לי".

המלאך הזה נקרא בחז"ל "שרו של עולם". הם אומרים שזהו חנוך בן ירד שהתהלך "את האלוקים ואיננו כי לקח אותו האלוקים", בן שלש מאות ששים וחמש שנים – כנגד ימות שנה אחת, והוא המלאך הזה "ששמי בקרבו"^[2].

כשנכנסו אותם ארבעה לפרדס הם פגשו את המ"ט (עי' חגיגה ט"ו.), ושרו של עולם מוביל את הכל – כי כל העולם יתרכז מפה, מכאן. ואנחנו נקבל את הכח – "לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן תרבה עליך חית השדה" – הקב"ה מעמיד רשעים בארץ ישראל , איזה ביטוי נורא ברמב"ם – "כדי לעשות חברה לישראל ולהסיר שממון נפשות החסידים". זה לא בשביל בילוי לכוס קפה, אלא כדי שנעבור את הכל ונרומם הכל אנחנו אמורים להיפגש עם הגרועים והמפלצתיים שבאשפת הטינופות שיכול המין האנושי לייצר. זה לא חדש לנו, אנחנו מכירים את זה מההיסטוריה. שמשון הגיבור כבר הסביר לנו מי הם העזתיים. על רקע הימים האחרונים,^[3] חשבתי לעצמי ששמעון יורד תמנתה ומשם לעזה ושם הוא פוגש את "כפיר" האריות ומשסע אותו כגדי, אחר כך הוא הולך לשערי עזה ומעלה אותם לחברון ומשם הוא יבנה את המקדש שייקרא "האריאל". אוי אריאל, אריאל…

בשכונת רימל בעזה שתחרב במהרה בימינו על כל מרצחיה, היתה רצפת פסיפס עתיקה בבית הכנסת העתיק של עזה. לפני שנים רבות הם ביקשו לעקור אותה כי לטענתם היא הפריעה להקמת משרדו של הראיס עראפת ימ"ש. הם ניסו לקעקע אותה יחד עם כל ההיסטוריה היהודית של העיר (בנסותם להראות כאילו שיש להם איזו היסטוריה שם). הרצפה הועברה למוזיאון רוקפלר בירושלים,^[4] ומה כתוב באותה רצפה? – "דויד", עם י' כמופיע בדברי הימים כשהוא מופיע בחוזקו, ומסביב עיטורי אריות. אתמול נזכרתי בריצפה הזו של דוד האדמוני עם יפה העיניים. "מעט מעט אגרשנו מפניך" – תזכור כל הזמן שיש תוכניות, שתי אופציות בקבינט. אחת היא – שאילולא חטא העגל היו כל האומות היושבות בארץ ישראל משלימות עם ישראל. והשניה היא "הנה אנכי שולח מלאך", לא כמו השרים של אומות העולם אלא 'שרו של עולם', אבל עדיין זה לא הקב"ה עצמו, כלומר זה עדיין דרך חתחתים – כדי שיופיע הגילוי הגדול ואתם תופיעו את האלוקות בעולם.

וגרשתמו מפניך

זוהי ההקדמה לברית של מתן תורה בפרק כ"ד – שלש רגלים, 'כאן נתבשרו שעתידין לחטוא', 'מעט מעט אגרשנו', ולא יעזור לאף אחד, גם לא לכל ההסכמים המטומטמים שאתם תכתבו – "ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלישתים וממדבר עד הנהר, כי אתן בידכם את יושבי הארץ וגרשתמו מפניך". תמיד תמהתי על ה-ו' הזו, למה נכתב "וגרשתמו" ולא "וגרשתם". הסיומת הזו עם ו' מופיעה בשירת הים למשל – "תביאמו ותטעמו", אבל שם רש"י מסביר שבני ישראל ידעו שאין הכוונה אליהם כי לא הם יכנסו לארץ. אבל כאן לכאורה מתואר הדור שכן יכנס לארץ, זה מה משמעות הסיומת הזו?

תרשו לי לזרוק רעיון קצת 'משוגע' – יכול להיות שהכתוב רומז לכך שאם אתה לא תדע לגרש את יושבי הארץ הללו, אז יהיו אחרים שיעזרו לעשות את זה. "וגרשתמו". אם אתה לא תבין את זה בגלל כל מיני מוסרים מעוותים שאתה המצאת כי כרת ברית לאיזה יושב ארץ מדומיין שחלמת עליו, שמעולם לא אמר שהוא אחר, וכל מי שקרא את אמנת החמאס או אפילו את אמנת אש"פ 'החבר'ה הטובים' עם החליפות, רואה את בפשטות – אז יבואו אחרים, מלכי גוים מארץ רחוקה ויעזרו לך לחזור להבנה וליישום של הדבר הזה.

גם הגיע הזמן שנפסיק כבר עם כל הפליאה הזו מהמעשים שלהם וההתנהגות שלהם – הם מרצחי תינוקות! זה עניינם וזו מהותם. בדקתי כמה תינוקות יהודים הם ימ"ש רצחו מאז קום המדינה והמספר הוא למעלה משמונה מאות תינוקות! הם נכנסו למיטות ורצחו את תינוקות משפחת פוגל הי"ד באיתמר, הם כיוונו בין כווונות ורצחו את שלהבת פס הי"ד בחברון, והם ריטשו כמצווה דתית את כפיר ואריאל ביבס הי"ד. אנחנו צריכים להפנים את זה. חשבנו כמה בקלאוות המטונפים האלה תיכננו להעיף ולחלק אם מזימתם אמש חלילה היתה מצליחה ואפילו בחלקה?^[5] כמה הם רקדו על הגגות במלחמת המפרץ על כל סקאד שנורה עלינו מעיראק, גם אם הוא נורה על הישובים שלהם? העיקר אצלם זה לראות יהודיה נאנסת ונטבחת, תינוק יהודי אינסוף יפהפה מרוטש. אנחנו היינו מדומיינים שמשהו עומד מאחורי זה ואולי זו התרבות שלהם וכו' – ולכן באה התורה ואומרת – תרצה או לא תרצה "ושתי את גבולך מים סוף ועד ים פלישתים ומים עד הנהר" – זה בכלל לא בשבילך אלא בשביל כל העולם. זה בגלל ששרו של העולם רוצה לפנות את המקום כבר למלכו של העולם שיופיע בארצו, ארץ ה', ודרכה הוא יופיע לעולם כולו, "וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה" (מתוך נוסח התפילה לימים נוראים) – לא 'ה' אלקים' אלא 'ה' אלקי ישראל' ורק כך, ולכן אם אתה לא תבין את זה לאט, אני אתן בידכם את יושבי הארץ "וגרשתמו מפניך".

לטובה אין שיעור

מעט מעט. בעברית מודרנית 'מעט מעט' נקרא – "עוד יותר טוב ועוד יותר טוב" ולטובה אין שיעור, אבל צריך לדעת שכל מה שהיה עד עכשיו גם הוא היה לטובה, גם אם אני שולח מלאך וגם אם 'נתבשרו שעתידין לחטוא'. יש אבא שלוקח אותנו על פי הכלים והיכולות שלנו, לפי התכולה והיכולת שלנו להכיל, ומביא אותנו להביא את האור הגדול הזה לעולם.

וזו הפרשיה שמקדימה את הרגע הגדול של מעמד הר סיני, של "נעשה ונשמע", כי לפני שמגיעים לרגע ההירואי מבשרים לנו שעתידין לחטוא והקב"ה לא יוותר לנו אלא ייקח אותנו ויביא אותנו לאותה גאולה שלמה שתהיה על כל יושבי הארץ במהרה בימינו בעגלא ובזמן קריב, "ותחזינה עינינו" ב- "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם" עד לגאולה השלמה ממש במהרה בימינו.

1. להרחבה ראה בשיעור "לקרא דרור איש אל רעהו", גיליון טועמיה, משפטים תשפ"ה. ↑

2. עי' תרגום יונתן לבראשית ה' כ"ד, ובהרחבה אוצר המדרשים 'מטטרו"ן – חנוך א'. ↑

3. הרב רומז להחזרת גופותיהם של בני משפחת ביבס הק' כפיר, אריאל ושירי אימם הי"ד, שנטבחו ע"י אותן מפלצות ימ"ש. ↑

4. כיום המקור נמצא במוזיאון ישראל והעתק משוחזר במוזיאון להנצחת גוש קטיף בניצן. ↑

5. הרב מכוון לנס הגדול שעשה הקב"ה בליל כ"ג בשבט השנה, כשחמישה מטעני נפץ הוטמנו בחולון ובבת ים, ושלשה מהם התפוצצו באוטובוסים ריקים בשעת ערב, ובנס לא נפגע אף אדם. ↑