שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
עולם בעברית זה קודם כל זמן ורק אחר כך זה גם מקום. 'לעולם' זה לתמיד, לנצח. "אשמח בך גואל נפשי את גאולת עולם" כלומר אתה, רבש"ע, גאלת את נפשי לגאול את העולם. וכל הפזמון הזה בא אחרי התיאור של מצרים והר סיני ששם לקחת… Continue Reading "שיעור לפרשת בא תשפו"
הפרשה שלנו פותחת בשלש המכות האחרונות, ועוד לפני ביצועה של מכת בכורות, בראש חודש, משה מצטווה במצוות הגדולות שהמרכזית והראשונה שבהן, שעוד בתחילת חומש בראשית רש"י קורא לה "מצווה שנצטוו בה ישראל", היא מצוות קידוש החודש, ואין זה רק מבחינה טכנית שזו המצווה הראשונה… Continue Reading "מצווה ראשונה שנצטוו בה ישראל. פרשת בא תשפו"
ליל הסדר הראשון בפרשת בא אנחנו נכנסים לפסח. יש בפרשה התייחסות לשני פסחים שונים, דבר השונה במהותו לעומת כל החגים האחרים בעם ישראל. בכל יתר החגים מהות החג היא אחת הגם שיש הבדלים בין אופן החגיגה שלו כשהיה בית המקדש קיים ושבעז"ה כשיבנה מהרה… Continue Reading "וְהִנֵּה עִתֵּךְ עֵת דֹּדִים. פרשת בא תשפה"
כ"כ הרבה פעמים אנחנו מתייאשים כי אנחנו לא יודעים מה יהיה "ביום שאחרי". ביום שאחרי הוא ית' יפסח. נכון, זה לא בכוחות שלך, ולכן לפעמים אתה מתייאש, וחבל. מה שכן נמצא בכוחות שלך זה לעשות עוד מצווה אחת, עוד הקדמת שלום לאדם אחד, עוד נקודה אחת שבה אני מייצר את
פתחנו בהוראת התורה שלא לעשות מלאכה בפסח, כי לא אתה יצאת ממצרים אלא אתה הוּצאת. לא המלאכה שלך הוציאה אותך. אתה תפעל ותעשה הכל בעולם, "אשר ברא א-להים לעשות", הקב"ה שם אותך פה כדי לפעול, אבל ככל שתפעל יותר תפנים יותר את היציאה מהעבודה הזרה שהיא המחשבה שאתה מנהל, שהיא המיצר. זה תרגיל חיים של כל רגע ורגע, וכשיש מלחמה גדולה בעולם – מתעורר כח המשיח, כפי שמביא מרן הרב קוק זצ"ל באורות המלחמה
הפרשה מיד אחרי המכות עוסקת בקרבן פסח ובדיני הפסח, ושם תוך כדי הדינים של הקרבן, לקיחת השה וכו', מופיע שיש שתי מצוות שמירה. המילה הזו – שמירה – היא מילת מפתח בפרשה. מצד אחד שמירת המצות, כלומר שמירה מעשית שלא יבואו לידי חימוץ, ומצד שני, שמירה שניה שלא קשורה דווקא לפסח והיא שמירת החג מאיסורי מלאכה.
שאלה ראשונה ופשוטה שנשאל היא האם אכן ישבנו ארבע מאות ושלושים שנה? ממתי הספירה הזו התחילה? נגיד מיד את תשובתו של רש"י שמבוססת על תשובת חז"ל והאמת שרוב המפרשים הולכים בכיוון הזה – ברור שלא ישבנו במצרים ארבע מאות ושלשים שנה. היינו שם מאתים ועשר שנים בלבד. יש לנו שלשה תיארוכים. האחד מופיע בברית בין הבתרים שם נאמר לאברהם –