שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
ננסה הפעם להיכנס לפרשה בנקודה שפחות שמים אליה לב בדרך כלל. אחת הבעיות שמתעוררות בחומש דברים היא שיש עניינים שנדמה שהתורה חוזרת אליהם פעמים רבות – טובה של הארץ, שלא לשכוח מה היה במדבר, ומה עשיתי למצרים ומה היה בניסיונות, והקצפתם וכו'. ויש להבין את הקשר בין דבר לדבר. ננסה להתמקד בפרשיה אחת קצרה ולעשות בה סדר.
המילה 'מוסר' זו מילה שאנחנו מכירים אבל פחות אוהבים. בדורנו יותר קל להתחבר למושגים כמו 'אמונה', מחשבה', 'חסידות' וכיו"ב אבל מוסר זה לא נעים לנו באוזן. זו הפעם היחידה שהמילה הזו מופיעה בכל חמשת חומשי התורה. נרחיב בזה מיד.
היום חמשה עשר באב, עליו אומרים חז"ל: לא היו ימים טובים לישראל כחמישה עשר באב וכיום הכיפורים. נדבר על הפרשה, על חמישה עשר באב ובעיקר על טוב.
כפי שפרשת דברים נקראת בשבת שלפני ט' באב, כך פרשת ואתחנן תמיד תיקרא בשבת שלאחריה, 'שבת נחמו'. נפתח את לימודנו בדברים מיוחדים שכותב המגיד מקאז'ניץ זיע"א.
ערב שבת קודש, ערב שבת חזון, ערב תשעה באב. לפני שניכנס לפרשה, נתחיל בט' באב ובאיכה. הרבי מקוצק היה נוהג להגיד: לעתיד לבא לא תתבטל קריאת מגילת איכה. כל מה שישתנה הוא שנקרא את מגילת איכה בטעמים של מגילת אסתר ונברך שהחיינו.
הימים הם ימי תשעת הימים ואנחנו מתחילים השבוע לקרוא בחומש חדש, חומש דברים. השבוע גם חל יום ההילולא של האריז"ל שבו ובהנהגתו אנו פוגשים בכל בוקר; מופיע בסידורים הספרדים ובסידורי החסידים בשם האר"י לומר לפני תפילת שחרית בכל יום – "הריני מקבל עלי מצוות עשה של ואהבת לרעך כמוך".
נעבור על פסוקי הפרשה וננסה להבין אותם בהקשר של ראש השנה, ומתוך כך ננסה להגיע להבנה חדשה בפשט הפרשיות.