שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
החלק הראשון של פרשת ויחי עוסק בשני עניינים; בפסוקים הראשונים קורא יעקב העומד למות לבנו יוסף, ומצווה עליו
לקברו במערת המכפלה. מיד לאחר מכן מגיע אליו יוסף עם בניו, אפרים ומנשה, ויעקב מתרכז בהם ובברכתם – אל תוך
קריאת ‘שני’ ו-‘שלישי’. ראשית, הוא מגדיר את מעמדם של שני בני יוסף הללו כשבטים –
וְעַ תָּ֡ה ש נֵֽי בנֶֶ֩י ך הַ נוֹ לדִִ֨ים לְ ך באֶֶ֣רֶץ מִצְרַַ֗יִם עַד בֹאִִ֥י אלֶֶ֛י ך מִצְרַַ֖יְ מה לִי הֵ֑ם אֶפְרִַ֨יִם֙ ומְנַ שֶה כרְא ו בִ֥ן וְ שמְעַ֖וֹן יהְי ו לִֵֽי.
לאחר מכן יעקב ממשיך ועוסק בעניינם של אפרים ומנשה, מבקש שיקרבו אותם אליו וכו’, אבל פתאום באמצע העיסוק
בהם, אומר יעקב את המשפט הבא, שעל פניו נראה כלא קשור לענין כלל –
וֵַֽאֲִנֶ֣י בבֹאִֶ֣י מִ פַ דן מ תהֶ֩ עלִַ֨י ר חל באֶֶ֤רֶץ כנִַ֨עַן֙ בַ דרֶךְ בעִ֥וֹד כבְרַת אֶַ֖רֶץ לבֶֹ֣א אֶפְ רֵ֑ תה ואֶקְ ברֶֶ֤ ה שם֙ בדֶֶ֣רֶךְ אֶפְ רֶּׁ֔ת הִַ֖וא בִ֥ית
לֵֽחֶם.
הורדה והדפסה של הדף השבועי לפרשת ויחי