הרב אלון שליט"א
שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
היום בפרשה – ששי של בא תשעה
לימוד פרשת בא תשעה. ששי של הפרשה. האזנה
חומש שמות, פרשת בא, מחמישי (פרק י”ב, פסוק כ”א) עד שישי (פרק י”ב, פסוק כ”ח)
| חומש | רש”י |
| (כא) וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְכָל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מִשְׁכוּ וּקְחוּ לָכֶם צֹאן לְמִשְׁפְּחֹתֵיכֶם וְשַׁחֲטוּ הַפָּסַח: | (כא) משכו – מי שיש לו צאן ימשוך משלו: וקחו – מי שאין לו יקח מן השוק: למשפחתיכם – שה לבית אבות: |
| (כב) וּלְקַחְתֶּם אֲגֻדַּת אֵזוֹב וּטְבַלְתֶּם בַּדָּם אֲשֶׁר בַּסַּף וְהִגַּעְתֶּם אֶל הַמַּשְׁקוֹף וְאֶל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת מִן הַדָּם אֲשֶׁר בַּסָּף וְאַתֶּם לֹא תֵצְאוּ אִישׁ מִפֶּתַח בֵּיתוֹ עַד בֹּקֶר: | (כב) אזוב – מין ירק שיש לו גבעולין: אגדת אזוב –שלושה קלחין קרויין אגודה: אשר בסף – בכלי, כמו (מלכים ב’ יב יד) ספות כסף: מן הדם אשר בסף –למה חזר ושנאו, שלא תאמר טבילה אחת לשלש המתנות, לכך נאמר עוד אשר בסף, ושתהא כל נתינה ונתינה מן הדם אשר בסף, על כל הגעה טבילה: ואתם לא תצאו וגו’ – מגיד שמאחר שנתנה רשות למשחית לחבל אינו מבחין בין צדיק לרשע, ולילה רשות למחבלים הוא, שנאמר (תהלים קד כ) בו תרמוש כל חיתו יער: |
| (כג) וְעָבַר יְ־הֹוָ־ה לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם וְרָאָה אֶת הַדָּם עַל הַמַּשְׁקוֹף וְעַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וּפָסַח יְ־הֹוָ־ה עַל הַפֶּתַח וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף: | (כג) ופסח – וחמל, ויש לומר ודלג: ולא יתן המשחית – ולא יתן לו יכולת לבא, כמו (בראשית לא ז) ולא נתנו א-להים להרע עמדי: |
| (כד) וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְחָק לְךָ וּלְבָנֶיךָ עַד עוֹלָם: | |
| (כה) וְהָיָה כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן יְ־הֹוָ־ה לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבֹדָה הַזֹּאת: | (כה) והיה כי תבאו אל הארץ – תלה הכתוב מצוה זו בביאתם לארץ, ולא נתחייבו במדבר אלא בפסח אחד שעשו בשנה השנית ועל פי הדבור: כאשר דבר – והיכן דבר, והבאתי אתכם אל הארץ וגו’ (שמות ו ח): |
| (כו) וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם: | |
| (כז) וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַי־הֹוָ־ה אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחֲווּ: | (כז) ויקד העם – על בשורת הגאולה וביאת הארץ ובשורת הבנים שיהיו להם: |
| (כח) וַיֵּלְכוּ וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְ־הֹוָ־ה אֶת מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן כֵּן עָשׂוּ: | (כח) וילכו ויעשו בני ישראל – וכי כבר עשו, והלא מראש חודש נאמר להם, אלא מכיון שקבלו עליהם, מעלה עליהם כאלו עשו: וילכו ויעשו – אף ההליכה מנה הכתוב, ליתן שכר להליכה ושכר לעשיה: כאשר צוה ה’ את משה ואהרן – להגיד שבחן של ישראל, שלא הפילו דבר מכל מצות משה ואהרן. ומהו כן עשו, אף משה ואהרן כן עשו: |