קטגוריה: שיעור

שיעור לפרשת מקץ תשפד

אני מבקש לעסוק בדמותו של ראובן, ומתוך השוואה ליהודה, בשלב שהאחים – בלי שמעון שנשאר אסור במצרים – חוזרים הביתה. לוי, שפתח את צרורו במלון מגלה את כספו מונח שם, ולאחריו גם יתר האחים מגלים כן, ושם מתפתחת השיחה הגדולה בה קמים שני המנהיגים – ראובן ויהודה, ומבקשים מיעקב אבינו אמון לקחת את בנימין איתם למצרים.

מטעמים וישב. תשפד

שיעור קצר שהועבר במסגרת הכולל היומי.

שיעור לפרשת וישב תשפד

נתחיל את הכל מנקודה אחת בפרשה. כמעט כל הפרשה, למעט קריאת ה’רביעי’, מדברת על תחילת הגלות הארוכה והקשה של עם ישראל. יוסף יורד למצרים, מכין את הקרקע, יורד עוד ועוד ירידות – אשת פוטיפר ולבית הסוהר. היציאה של יוסף מבית הסוהר אל פרעה תהיה רק בפרשה הבאה. סופה של פרשתנו הוא בתהום הנשיה

מטעמים וישלח. תשפד

שיעור קצר שהועבר במסגרת הכולל היומי.

שיעור לפרשת וישלח תשפד

שמעתי פעם מאחד מבניי שהמושג ‘פרשת שבוע’ בא מהמילה ‘פָּרָש’, הרוכב על הסוס. כשהשבוע עמוס בכל כך הרבה עניינים, הפרשה מפרישה אותך אל למעלה מהמציאות ואז אתה רואה את הכל מלמעלה, מהמקום העליון והבטוח, מהנצח.

שיעור לפרשת ויצא תשפד

שנזכה להתמלא בכוחות, לדעת שתכף ומיד בעז”ה נראה בעינינו ממש “ותחזינה עינינו בשובך לציון”. האמת היא שאין חידוש בכל מה שאמרנו רק צריך להבין שהוא שב לציון ברחמים, ושנבין שהתשובה לשאלת “אז מה הפיתרון?” היא – אני עושה את המהלך החומרי אבל אני יודע שאני ישן על מיטתי ואתה רבש”ע עושה.

מטעמים תולדות. תשפד

ערב שבת קודש, פרשת תולדות. בשבוע שעבר עסקנו ביצחק שמביא את רבקה האוהלה שרה אימו. דיברנו בעיקר על החלה. הפעם נעסוק בנקודה נוספת, בנר, בהדלקת הנר.

שיעור לפרשת תולדות תשפד

פליטה, פליטים. חזון עובדיה, פרק אחד בסך הכל, הוא ההפטרה של פרשת וישלח. זה מופיע אחרי תיאורו של עובדיה את אדום, רומי. עובדיה היה בעצמו גר אדומי והוא מתאר את השורש של גלות אדום ועשו, את מה שעוללו אדום לישראל, ושם מתואר גם איך בסוף עשו יבוא ויראה איך הכל יפול

מטעמים חיי שרה. תשפד

ערב שבת קודש חיי שרה. הפעם נדבר על שרה ורבקה, בפרט על הפסוק המדהים:
וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֨הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמֹּ֔ו וַיִּקַּ֧ח אֶת־רִבְקָ֛ה וַתְּהִי־לֹ֥ו לְאִשָּׁ֖ה וַיֶּאֱהָבֶ֑הָ וַיִּנָּחֵ֥ם יִצְחָ֖ק אַחֲרֵ֥י אִמֹּֽו.

שיעור לפרשת חיי שרה תשפד

נקדים כמה מילים על שמה של הפרשה. שם של פרשה בדרך כלל מבטא את מהותה והשם הזה תמוה – “חיי שרה”. בדרך כלל, כשמתארים את חייו של אדם מסוים מספרים על מפעל חייו, על מהותם, ואילו כאן מעבר לפסוק הראשון בפרשה בו מצוין מותה של שרה, כלל לא עוסקים בשרה אלא בשלל נושאים אחרים – באברהם ושליחת העבד, השידוכין של יצחק ורבקה, נישואי קטורה ואברהם ובניהם וכו’

הרב אלון שליט"א
דילוג לתוכן