שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
כשנוסעים נעמד הענן כקורה, עמוד חזק, וכשנחים הוא נפרש כסוכה – אבל רק כאשר משה אומר לו לעשות כן. זוהי בחינת משה שבך, שבי. זה המבחן של ספר במדבר, והמסע הקצר הזה שאנחנו עושים בכל פעם שאנחנו פותחים את ארון הקודש, גם בימי שני וחמישי אבל בייחוד בשבת, ומתרגשים עם הפסוקים הללו, הוא המסע של ההליכה עם הספר, ושל הכח להתחבר אל קבלת העול, אל הביטול של משה. הביטול הגמור אל משה הוא הכח לחיות את "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל על פי ה' ביד משה".
פסוק מולחם כולנו מכירים בעל פה את הפסוק המושר בהגבהת ספר התורה – וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי ה' בְּיַד משֶׁה. (נוסח התפילה) אמנם יש כאן דבר מרתק – אין בכלל פסוק כזה! זה נוסח מוזר שמשלב שני פסוקים… Continue Reading "על פי ה' – ביד משה. לפרשת בהעלותך תשפה"
חז"ל שואלים בפסיקתא למה את כל ל"ט אבות המלאכה התורה לא גילתה לנו באופן מפורש אלא היינו צריכים ללמוד את זה בדרכי הלימוד במסכתות שלמות? והם עונים באופן לא ייאמן – שאם זה היה מפורש הרי שאז כל הגויים היו שומרים שבת. השאירו את זה בשפת מורס, באותות – "אות היא ביני וביניכם", סוד, ולכח הזה אפשר להגיע רק אחרי ששת ימי המעשה, אחרי המסע, אחרי העבודה בעולם הזה.
יש עיסוק מיוחד בפרשה בענין "ויהי בנסוע הארן" ובמסע הגדול לארץ ישראל ובעבודת ה', אך נפתח את הכל בחידה קלה – מהי מצוות העשה המופיעה בפרשה שאיננה מצוות 'פסח שני'? וכדי לרמז לפתרון החידה נאמר שיש קשר בין המצווה הזו לבין ראש השנה ובעם לכל יום. נגיע לזה בהמשך.
פרשת בהעלותך מעמידה אותנו בצומת שבה אנו עוברים מהחלק הראשון של ספר במדבר, מהמסעות, מהמחנות ומההכנות לנסיעות, אל החלק השני של הספר – הנפילות הגדולות. וכך זה מתחיל –