שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
הקב"ה נותן נשמה לעם עליה והנשמה הזו ניתנה לנו להיות פה בעולם ולהפרות ולהרבות אותו ולהאיר ביתרון האור הבא מן החושך, את האור הגדול והגנוז של תחילת הספר "ויהי אור" עד למציאות הכי תחתונה של סיום הספר "ויישם בארון במצרים". שנזכה לחזק חזק ונתחזק,… Continue Reading "שיעור לפרשת ויחי תשפו"
למה הנכדים לפני הבנים? פרשת ויחי מתאפיינת בברכות. כולנו אוהבים לקבל ברכות, כולנו זקוקים להן, וננסה לעמוד ולנתח נקודה אחת מרתקת. לפני שבא יעקב לברך את הבנים הוא מברך את נכדיו, אפרים ומנשה, וזה מוזר. הרי אם אתה רוצה לקבוע ש-"אפרים ומנשה כראובן ושמעון… Continue Reading "יברכם בברכתם ויאמר כאפרים וכמנשה. פרשת ויחי תשפו"
אפרים בגושן, מנשה בארמון כולם מכירים את הברכה המדהימה בה מברך יעקב אבינו את נכדיו ואשר חלקנו הגדול מברכים בה את ילדינו בכל ערב שבת ומועד. אני מבקש לפתוח בכמה שאלות לגביה, אך תחילה נראה את הפסוקים המקדימים – וַיְהִ֗י אַֽחֲרֵי֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה וַיֹּ֣אמֶר… Continue Reading "ישימך א-להים כאפרים וכמנשה. פרשת ויחי תשפה"
בדור הבנים לא תמיד רואים את אפרים ואת מנשה. לפעמים רואים את זה רק בדור ההמשך. מה אומרים לכל אבא פעם בשבוע לפחות? – 'תשמע אבא'לה, אתה כל השבוע 'אבא', וזה בסדר גמור. אבל פעם אחת בשבוע תהיה קצת סבא. תתאמן על זה. בליל שבת תהיה סבא. סבא זה נחת ותראה לי, לילד שלך, שאתה מאמין באפרים שבי, ותראה לי שאתה שם את אפרים לפני מנשה ואתה מאמין שיהיו לי הכוחות הכפולים הללו ותתן לי את הכח להיות אפרים ומנשה.
במסע ההלוויה של יעקב מתרחש דבר מעניין שמתרחש ב-"גורן האטד". אחרי שיעקב מסיים לצוות את יוסף לקבור אותו, אחרי שעוברים ימי חניטתו ובכייתו של יעקב ואחרי שיוסף מקבל אישור מפרעה לעלות לקבור אותו, כתוב –
וַיַּ֥עַל יוֹסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת-אָבִ֑יו וַיַּֽעֲל֨וּ אִתּ֜וֹ כָּל-עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵית֔וֹ וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ-מִצְרָֽיִם. (נ', ז')
וכל זה אחרי שבעים יום של אבל ושביתה כללית במשק המצרי! אנחנו יודעים כיום איך נראה משק של מדינה ששבעים יום לא מתפקד כמו שצריך (ואצלנו הוא דווקא עובד חלקית) – נחשוב על המשק העולמי, שבו מרוכזים כל הכסף והזהב של העולם, איך הוא נראה.
השבת אנחנו מסיימים את חומש בראשית, שאת הקריאה בו התחלנו במקביל לפריצת המלחמה בשמחת תורה, והפעם ננסה לברר שתי נקודות, האחת בתחילתה והשניה בסופה. הפרשה נחלקת לשלשה חלקים, ובאחד מהם מתחוללת מלחמת עולם של ממש. בחלק הראשון יעקב משדרג את מעמדם של אפרים ומנשה מנכדים ושבטים, לבנים
את המילה האחרונה, "במצרים", שסמוך לה סיום החומש "חזק חזק ונתחזק", נוהגים האשכנזים לקרוא בקול רם במיוחד, ונדמה שהטון הזה צורם במיוחד, כאילו יש איזו רבותא בכך שהיוסף נשאר במצרים. ננסה להתייחס לזה בהמשך, אך נתחיל בתחילת הפרשה.