בעניני ההכנה לימי החנוכה הבאים עלינו לטובה

השיעור עוסק בבחינה מחודשת של חג החנוכה, תוך התמקדות במושגים של הודאה (הכנעה והכרה באלוקות) ופרסומי ניסא. הרב טוען כי פרסום הנס אינו עניין של שיווק חיצוני או הדלקה בכיכר העיר, אלא מתרכז ב"נר איש וביתו", שכן הניצחון המכריע במלחמת החשמונאים היה על הבית היהודי, אותו ביקשו היוונים להחריב. המאבק נגד תרבות יוון אינו מלחמת אור בחושך פרימיטיבי, אלא התמודדות נגד תרבות מפותחת שהשמיטה את "ציון"—את נקודת החיבור האלוקית המכוונת. הנס הגדול של החג אינו רק נס פך השמן שהספיק לשמונה ימים, אלא ההחלטה העצמית לגלות את האור הגנוז בתוך כל יהודי, אור שאינו מיועד לשימוש אלא רק להופעה. לבסוף, הרב מקשר את האיום היווני לכוחו המפתה של לבן, המהווה חלק מן הדי.אן.איי. היהודי, ומדגיש כי חנוכה הוא הסיפור של חידוש והתמקדות פנימה בתוך הבית.