וְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ. שיעור לפרשת ויצא תשפו

השיעור מתמקד בשאלת מהותו העמוקה של משיח (המעניק את כוח ה"משוח" הפנימי), ומקשר אותה לשמו של שבט אשר שפירושו "אושר" ועונג. הרב מנתח את הברכה "וְטוֹבֵל בַּשֶּׁמֶן רַגְלוֹ", כשהשמן מסמל חכמה עליונה ודבקות אלוקית, ואילו הרגל מייצגת את הדרגה הנמוכה והפשוטה ביותר של ציות. נטען כי מטרת המשיח היא לאחד את שני הקצוות הללו, כך שהחוכמה תשרת ותרומם את הפעולה הפשוטה של קבלת עול. חכמת השמן המקשרת מביאה לידי ביטוי את העונג העצמי המוחלט, אשר אינו נובע מהשגה שכלית אלא מתוך קבלת עול טהורה. לבסוף, מוסבר כי המהות האמיתית של הציפייה לגאולה היא לגלות את כוח המשיח הנסתר הנמצא בכל אדם.