פרשת חיי שרה תשפז

למה מאריכה התורה, שחוסכת במילים ומוסרת גופי הלכות ברמז, בסיפור של אליעזר עבד אברהם וחוזרת עליו פעמיים? השיעור נפתח בדברי רש"י הידועים: "יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים", ובשאלת הרבי מליובאוויטש: איך ייתכן ששיחה של עבד, עם גמלים, באר ושואבות, יפה יותר מן התורה שניתנה לבנים בהר סיני? התשובה מובילה אל ההבדל שבין תורה לשיחה. גם אצל הקדוש ברוך הוא יש תורה ויש שיחה: "הוא שח ויהי", עשרה מאמרות שבהם הוא בורא ומקיים את העולם בכל רגע ורגע.

כנגד השיחה הזאת עומדת עבודת ה' בשיחה שלנו: העיסוק דווקא בענייני העולם ובדברי הרשות, "בכל דרכיך דעהו", באופן שהוא לשם שמיים. על ידי השיחה מלמטה אנחנו מעוררים את השיחה מלמעלה, שממשיכה לברוא את העולם ולהשפיע עליו חיים וטוב. מכאן הדרך אל "ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב", תפילת המנחה שתיקן יצחק, ואל דברי האדמו"ר הזקן על "לעולם יהא אדם זהיר בתפילת המנחה": זהיר מלשון זוהר, שיהיה השכל מאיר ופועל במידות, בדיוק באמצע היום, כשבני האדם טרודים בענייניהם.

בשיעור נלמד:

• "ויאמר" בשלשלת: מה מלמד הטעם הנדיר שמופיע על תפילת אליעזר, כמו ב"ויתמהמה" של לוט וב"וימאן" של יוסף, ואיך מביא אליעזר את כל כוחותיו וכל שנותיו לביטול גמור לפני אברהם.
• מה שאליעזר משנה: למה "הקרה נא לפני" נעשה בדבריו ללבן ובתואל "אם ישך נא מצליח דרכי", ולמה הוא מספר להם שקודם שאל ואחר כך נתן את המתנות.
• נזם וצמידים: נזם הזהב "בקע משקלו" כרמז לשקלי ישראל והעבודה, ושני הצמידים "עשרה זהב משקלם" כרמז לשני הלוחות ולעשרת הדיברות, ומה מתוך זה אליעזר אינו מספר ללבן ובתואל.
• שלושה מקרים של קודש: "הקרה נא לפני" של אליעזר, "כי הקרה ה' אלקיך לפני" של יעקב, ו"ויקר מקרה" של רות בשדה בועז, שלושה מקרים שלמעלה מכל השכל, המובילים מנישואי יצחק ורבקה ועד דוד המלך והמשיח.

הצטרפו לשיעור שמלמד אותנו איך דווקא שיחת החולין, העבודה באמצע היום והשדה שבחוץ, יכולים להאיר את העולם כמו תפילת המנחה של יצחק, ולהוריד אליו מלמעלה עוד שפע, עוד טוב ועוד חיים.