שיעור לפרשת ויקהל פקודי – החודש תשפו

השיעור עוסק ביסודות עבודת השם הפנימית על פי תורת חסידות חב"ד, תוך התמקדות במושג החסיד ובכוחה של האהבה המסותרת. הרב מסביר כי חסיד אינו בהכרח אדם שלם, אלא מי שמכיר בערך עצמו ופועל בהתמדה למילוי חסרונותיו מתוך קבלת עול. דרך ביאור הפסוק "אש תמיד תוקד על המזבח", מודגשת החשיבות של התעוררות מלמטה והתלהבות אישית הממשיכה אור אלוקי ומבטלת התנגדויות. השיעור מבהיר כי לכל יהודי יש ירושה רוחנית מהאבות, המאפשרת לו קירבה לאלוקות גם ללא יכולת התבוננות מעמיקה. בסופו של דבר, המטרה היא לעורר את החוכמה שבנפש ולהפוך את חיי היומיום לשרשרת של ברכות והודאה המקשרות כל פרט לשורשו העליון.