שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
הנה כבר בתחילת הפרשה הקב"ה בא לבקר את אברהם. זו הפעם היחידה שאנחנו פוגשים שהקב"ה בא לבקר מישהו סתם, בלי לומר לו כלום, בלי לצוות עליו שום דבר, בלי "ויאמר" סתם להיות יחד, לבקר את החולה. ואז מצטרפים אליהם שלשה חבר'ה שנראים כמו שהם נראים, 'לא מהגוש שלנו', וצריך להיזהר שישטפו את הרגליים לפני שהם נכנסים.
אנחנו בפרשיות של אברהם אבינו. אנחנו אומרים 'אלוקי אברהם', 'מגן אברהם', 'חסד לאברהם'. אני מבקש ללמוד את אברהם שבעיניים הפשוטות האנושיות שלנו, לפעמים, ודווקא בפרשה הזו, הוא מצד אחד הדמות הכי נפלאה בעולם, חסד שקשה להבין אותו, אבל מצד שני כל עוד לא נצטייד בראייה נכונה, יש גם צד הפוך שקשה יהיה לנו לתפוס. אולי אפשר לומר 'אברהם הפרטי' מול 'אברהם הכללי'.
"הוציאו מחללו של עולם". הוציא אותו מהגלקסיה שלנו, מהפילוסופיה המוגבלת שלנו ואמר לו לספור את הכוכבים מלמעלה למטה. ההבדל בין הסתכלות מלמטה לבין הבטה מלמעלה הוא שבהסתכלות מלמטה רואים אמנם הרבה פרטים אבל בהבטה מלמעלה רואים את השורש של הכל. עולם האצילות הוא העולם שבו הכל אחד, וככל שהעולמות משתלשלים ויורדים הנה, אנחנו חיים יותר ויותר ב"עלמא דפירודא", בטורי דפרודא. זה טבעי וזה גם טוב כי כדי להתמודד עם דברים צריך לראות כל דבר בפני עצמו, אבל יחד עם זה צריך גם להביט.
אם צריך להגדיר נושא אחד החורז את פרשתנו כולה כמדומני שהוא יהיה 'הכנסת אורחים'. יש בה בפרשה מודלים חיוביים ומודלים שליליים, ברמות הקיצוניות ביותר, לנושא הזה. הפרשה פותחת באברהם אבינו כשהוא – יֹ שבֵׁ֥ פתַח הָאֹֹ֖ הל כחֵֹׁ֥ם הַ יוֹם. וַ י שא עינָיו֙ וַ ירְּא… Continue Reading "הדף השבועי – פרשת וירא תשע"ט"