שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
ובעז"ה מתוך הכוחות האדירים והמופלאים, התנ"כיים, הניסיים, שהיינו בתוכם ואנחנו עוד בתוכם ובכנפיהם אנחנו הולכים – יהיה לנו כח לרומם את עצמנו גם במקומות שבהם אנחנו לא רואים זה באופן כל כך ברור, להיטיב את הנרות, ושהמוח, הראש, יהיה שליט על הלב, בדעת שלמה ובנפש חפצה, שנדע שאת הכל עושה ה' יפה בעיתו, ובמהרה נראה ממש בטוב המושלם, הנראה, הנגלה – "ותחזינה עינינו" הרבה יותר מהר ממה שאנחנו מדמיינים.
הלילה, ליל כ"ט בסיון, הוא היום בו נשלחו המרגלים מהמדבר לארץ ישראל, וארבעים יום לאחר מכן, בליל ט' באב, הם חוזרים וכל העדה פוצחת בבכיה שנקבעת לדורות. אני מבקש לדבר הפעם בעיקר על המעבר של כולנו מאתמול להיום, והוא יסוד גדול בעבודת ה', אבל… Continue Reading "בטל רצונך מפני רצונו. לפרשת קורח תשפה"
כשכתוב בפסוק "ולא יהיה כקרח וכעדתו", הכוונה היא בוודאי בפשט שלא נחזיק במחלוקת וכו', אבל בעומק – לא כקרח ולא כמאתיים וחמישים ולא ככל העדה, אלא כבני קרח, שלמרות שהם נפלו והגיעו כמעט פנימה לתוך הבור, הרי שנתבצר להם מקום בגיהינום, היינו בגיהינום של האין צורך במצוות, בגיהינום של 'אני כבר בעתיד' או 'אני מתחת לאדמה', שם נתבצר להם מקום ושם הם אמרו – "משה אמת ותורתו אמת ואנחנו בדאין", כלומר אנחנו עוד בעולם של בירורים
איכשהו נדמה בפרשיות ספר במדבר שאיך שאנחנו מגיעים לאיזשהו שיא – מיד לאחר מכן הוא נשבר ואנחנו מגיעים לשיא חדש. אבל הפעם, בהתרחשות של פרשת קרח, באמת נדמה שכבר הגענו לשיא השיאים (אבל בואו נחכה לפרשה הבאה ונראה מה יהיה שם…) – ראשית נדבר על החוטאים, הקואליציה המופלאה של קרח, מזקני הדור, גדול העולם, ומאתיים וחמישים מקטירי הקטורת שהיו ראשי סנהדראות, גדולי העדה
כל זמן שדתן ואבירם לא נמצאים בתמונה, השיחה של משה אל קרח ואל מאתים וחמישים ראשי הקהל היא שיחה מאד מכובדת. בכל אופן, אלו אנשים גדולים – "נשיאי עדה קריאי מועד אנשי שם". גדולי עולם. המצב מתהפך רק כאשר דתן ואבירם נכנסים לתמונה, וכאשר משה שולח לקרוא להם – הם טוענים טיעונים מזעזעים , כאילו מצרים היא ארץ זבת חלב ודבש ולא ארץ ישראל, 'אתה רוצה להרוג אותנו במדבר וכו', ואז –
פרשת קרח מתאימה מאד לזמן הזה ולימים הללו בהם אנו שרויים. היא שונה מכל פרשה ב'מוזיקה' שלה. ונעמוד על כך בשתי נקודות עיקריות.