שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
שיעור קצר שהועבר במסגרת הכולל היומי. אָחוֹת קְטַנָּה תְּפִלּוֹתֶיהָעוֹרְכָה וְעוֹנָה תְּהִלּוֹתֶיהָאֵל נָא רְפָא נָא לְמַחֲלוֹתֶיהָתִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ בְּנֹעַם מִלִּים לְךָ תִּקְרָאֶהוְשִׁיר וְהִלּוּלִים כִּי לְךָ נָאֶהעַד מָה תַעְלִים עֵינְךָ וְתִרְאֶהזָרִים אוֹכְלִים נַחֲלוֹתֶיהָתִּכְלֶה שָׁנָה וְקִלְלוֹתֶיהָ רְעֵה אֶת צֹאנְךָ אֲרָיוֹת זָרוּוּשְׁפֹךְ חֲרוֹנְךָ בְּאוֹמְרִים עָרוּוְכַנַּת יְמִינְךָ פָּרְצוּ וְאָרוּלֹא… Continue Reading "הפיוט אחות קטנה. תשפב"
חלק 2 תשפ״ב.
עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ
יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ
אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.
בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הַעְשָׂרָה
הַבֵּן אֲשֶׁר נוֹלַד לְךָ מִשָּׂרָה
אִם נַפְשְׁךָ בוֹ עַד מְאֹד נִקְשָׁרָה
קוּם הַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה בָרָה
עַל הַר אֲשֶׁר כָּבוֹד לְךָ זוֹרֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.
חלק 1 תשפ״ב.
עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ
יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ
אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.
בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הַעְשָׂרָה
הַבֵּן אֲשֶׁר נוֹלַד לְךָ מִשָּׂרָה
אִם נַפְשְׁךָ בוֹ עַד מְאֹד נִקְשָׁרָה
קוּם הַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה בָרָה
עַל הַר אֲשֶׁר כָּבוֹד לְךָ זוֹרֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.
פרשה זו עמוסה ביותר במצוות בכל התורה כולה. 74 מצוות מונה כאן הרמבם, עשה ולא תעשה. יש בפרשה 44 פרשיות. חלקן כוללות כמה וכמה נושאים. אין אף פרשה עם כל כך הרבה פרשיות, פתוחות וסגורות, בוודאי לא עם כל כך הרבה מצוות.
נפתח בדברי הרב קוק זצ"ל: דיכאות הלב התדירית שהצדיקים מרגישים מפני פחד השם יתברך והדר גאונו, ומפני יראת חטא הגדולה שלהם, אינה מעכבת על כל יצירה עליונה, כי אם היא מוסיפה פיכחות לרוח היוצר שבנשמתם הגדולה. ולהפך, העיצבון והנדנוד הרוחני עד לכדי קדרות נפשית, שהמתאוננים על העולם ועל החיים קובלים עליו כל כך, הוא בא רק מפני החפץ להינזר מעל הפחד האלהי ויראת החטא, שהיא טבועה בעומק הנשמה האנושית בעצם טבעה, והיא אשרה האמיתי, המביא לידי אור מצוחצח מאד, שסופו להתהפך להארה מתוקה, עדינה, רווית עונג מלא הוד עליון של קודש קדשים.
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה. אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם. הַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃
המילה 'מוסר' זו מילה שאנחנו מכירים אבל פחות אוהבים. בדורנו יותר קל להתחבר למושגים כמו 'אמונה', מחשבה', 'חסידות' וכיו"ב אבל מוסר זה לא נעים לנו באוזן. זו הפעם היחידה שהמילה הזו מופיעה בכל חמשת חומשי התורה. נרחיב בזה מיד.