שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
הדף השבועי על פרשיות השבוע
מכל כל מה שמתרחש בפרשת חקת המופלאה, פרשה בה אנו קופצים ארבעים שנה קדימה בזמן אל ערב הכניסה לארץ, אני מבקש הפעם להתייחס לנקודה אחת ספציפית – אחרי שקברנו את מתינו במשך השנים ולאחר שנפטרים מרים ואהרן, אנו מגיעים אל פרשת נחש הנחשת. זו פרשה קצרה בת ששה פסוקים בסך הכל, אך היא 'תופסת' אותנו לדורי דורות.
פרשת קרח מתאימה מאד לזמן הזה ולימים הללו בהם אנו שרויים. היא שונה מכל פרשה ב'מוזיקה' שלה. ונעמוד על כך בשתי נקודות עיקריות.
בעצם, לא רק השבת אלא כל שבת נפתחת אצלנו עם המרגלים של פרשת השבוע שלנו –
אַרְבָּּעִים שָּנָּה אָּקוּט בְּדוֹר וָּאֹמַר עַם תֹּעֵי לֵבָּב הֵם וְהֵם לֹא יָּדְעוּ דְרָּכָּי. (תהילים צ"ה, י')
האם חשבנו מה לזה ולקבלת שבת?
אני מבקש לגעת בסוגיה שמרתקת את כל מי שנכנס לפרשת קדושים – הקשרי ם בין כל המצוות והפרטים המוזכרים בפרשה. לכאורה אין קשר -"קדושים תהיו… איש אמו ואביו תיראו ואת שבתותי תשמורו.. אל תפנו אל האלילים". מה הקשר בין כל הפרטים הללו?
לפי מנהגים רבים בשבת הגדול מתחילים לקרוא את ההגדה. אני nבקש להתעכב על נקודה אחת בפתיחתו של "מגיד", בתחילת סיפור יציאת מצרים , ואף בסופו של המגיד, ומתוך כך נגיע גם לפרשת השבוע, פרשת מצורע.
פרה אדומה לא נשרפת היום ואין לנו את אפרה. על זה אומרים חז"ל את המשפט – מה פרה אדומה מכפרת על העגל אף מיתת צדיקים מכפרת, כי מיתת צדיקים זו הפגישה שלנו עם אותן התגלויות של אותו צדיק, של אותו אדם גדול
טוען…
משהו השתבש. יש לרענן את העמוד ו/או לנסות שוב.