שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
הדף השבועי על פרשיות השבוע
רבים מהראשונים קוראים לפרשה הזו פרשת 'וישמע' או פרשת "וישמע יתרו". יתרו שומע, ואנחנו נדבר קצת עם יתרו
ועם ישראל. לא יודע אם שמים לב אבל הפרשה מתחילה בשמועות, "וישמע יתרו", והיא מסתיימת –
וְכָל־הָעָם֩ רֹאִ֨ים אֶת־הַקּוֹלֹ֜ת
מתוך פרשת בשלח אותה קראנו בשבת החולפת, אני מבקש לעסוק הפעם בנקודה שתהווה גם הקדמה למתן תורה וגם ליומיום של כולנו, ואף הקדמה לחמישה עשר בשבט שנחוג
השבוע ולפורים
אני מבקש הפעם ללמוד את פרשת קריעת ים סוף, בהקשר של השמחה – מה עניין השמחה הרבה לכאן? וננסה ללמוד את זה מתוך הבנה פנימית של עבודת ה'. האם יש דבר כזה שנקרא 'שמחה רבה' – שמחה שלא נפסקת אלא הולכת ורבה, הולכת ומתגברת
הפעם אני מבקש לעבור בנחת על מעמד הסנה, תוך שאלה של שורת שאלות יסודיות לגביו, ולגלות בו הבנות מחודשות, כי הוא היסוד של כל התורה כולה מפר' שמות ועד לסוף התורה.
הרי שפרשת שמות, אליה אנחנו נכנסים, היא אולי הפרשה הקשה ביותר בתורה. בפרשה הבאה, ואראה, כבר מתחילה הגאולה, ישועת ישראל ממצרים, וכמובן שבהמשך הספר היא אף מתעצמת, ואילו פרשת שמות עוסקת מתחילתה ב"מלך חדש… אשר לא ידע את יוסף" ובהמשכה אף הולכת והופכת ליותר קשה – לא רק עיניהם של ישראל
נסתמים
אני מבקש לגעת בנקודה אחת שהזכרנו בשבועות האחרונים, שאמרו חז"ל ש"יוסף מחייב את הרשעים". יוסף מלמד אותנו את עבודת ה', את עבודת המידות, את אהבת הבריות ואהבת ישראל, את הכל בעצם. חז"ל אומרים שעם ישראל נקרא יוסף, נקרא על שמו של יוסף.
טוען…
משהו השתבש. יש לרענן את העמוד ו/או לנסות שוב.