הרב אלון שליט"א
שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
היום בפרשה – שביעי של תצוה תשעה
לימוד פרשת תצוה תשעה. שביעי של הפרשה. האזנה
[audio http://www.tchelet.co.il/elon/75/parasha/היום_בפרשה_שביעי_של_תצוה_תשעה.mp3]
חומש שמות, פרשת תצוה, משביעי (פרק ל', פסוק א') עד סוף הפרשה (פרק ל', פסוק י')
| חומש | רש"י |
| פרק ל (א) וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ: | (א) מקטר קטרת – להעלות עליו קטור עשן סמים: |
| (ב) אַמָּה אָרְכּוֹ וְאַמָּה רָחְבּוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה וְאַמָּתַיִם קֹמָתוֹ מִמֶּנּוּ קַרְנֹתָיו: | |
| (ג) וְצִפִּיתָ אֹתוֹ זָהָב טָהוֹר אֶת גַּגּוֹ וְאֶת קִירֹתָיו סָבִיב וְאֶת קַרְנֹתָיו וְעָשִׂיתָ לּוֹ זֵר זָהָב סָבִיב: | (ג) את גגו – זה היה לו גג, אבל מזבח העולה לא היה לו גג, אלא ממלאים חללו אדמה בכל חנייתן: זר זהב – סימן הוא לכתר כהונה: |
| (ד) וּשְׁתֵּי טַבְּעֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה לּוֹ מִתַּחַת לְזֵרוֹ עַל שְׁתֵּי צַלְעֹתָיו תַּעֲשֶׂה עַל שְׁנֵי צִדָּיו וְהָיָה לְבָתִּים לְבַדִּים לָשֵׂאת אֹתוֹ בָּהֵמָּה: | (ד) צלעותיו – כאן הוא לשון זויות, כתרגומו, לפי שנאמר על שני צדיו, על שתי זויותיו שבשני צדיו: והיה – מעשה הטבעות האלה: לבתים לבדים – לכל בית תהיה הטבעת לבד: |
| (ה) וְעָשִׂיתָ אֶת הַבַּדִּים עֲצֵי שִׁטִּים וְצִפִּיתָ אֹתָם זָהָב: | |
| (ו) וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה: | (ו) לפני הפרכת – שמא תאמר משוך מכנגד הארון לצפון או לדרום, תלמוד לומר לפני הכפרת, מכוון כנגד הארון מבחוץ: |
| (ז) וְהִקְטִיר עָלָיו אַהֲרֹן קְטֹרֶת סַמִּים בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר בְּהֵיטִיבוֹ אֶת הַנֵּרֹת יַקְטִירֶנָּה: | (ז) בהיטיבו – לשון נקוי הבזיכין של המנורה מדשן הפתילות שנשרפו בלילה, והיה מטיבן בכל בקר ובקר:הנרות – לוצי"ש בלעז [מנורות] וכן כל נרות האמורות במנורה, חוץ ממקום שנאמר שם העלאה, שהוא לשון הדלקה: |
| (ח) וּבְהַעֲלֹת אַהֲרֹן אֶת הַנֵּרֹת בֵּין הָעַרְבַּיִם יַקְטִירֶנָּה קְטֹרֶת תָּמִיד לִפְנֵי יְ־הֹוָ־ה לְדֹרֹתֵיכֶם: | (ח) ובהעלות – כשידליקם להעלות להבתן: יקטירנה – בכל יום פרס מקטיר שחרית ופרס מקטיר בין הערבים: |
| (ט) לֹא תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה וְעֹלָה וּמִנְחָה וְנֵסֶךְ לֹא תִסְּכוּ עָלָיו: | (ט) לא תעלו עליו – על מזבח זה: קטרת זרה – שום קטורת של נדבה. כולן זרות לו חוץ מזו: ועולה ומנחה –ולא עולה ומנחה, עולה של בהמה ועוף, ומנחה היא של מין לחם: |
| (י) וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה מִדַּם חַטַּאת הַכִּפֻּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הוּא לַי־הֹוָ־ה: | (י) וכפר אהרן – מתן דמים: אחת בשנה – ביום הכפורים, הוא שנאמר באחרי מות (ויקרא טז יח) ויצא אל המזבח אשר לפני ה' וכפר עליו: חטאת הכפורים – הם פר ושעיר של יום הכפורים המכפרים על טומאת מקדש וקדשיו: קדש קדשים – המזבח מקודש לדברים הללו בלבד ולא לעבודת אחרת: |