וְלַעֲנָוִים יִתֶּן חֵן. שיעור לפרשת ויגש תשפו

היום נמשיך לעסוק גם בענייני החנוכה אבל מתוך הפרשה. נפתח בפסוק מעניין, בו מנסה יוסף מנסה לשכנע את האחים להאמין שהוא יוסף –
וְהִנֵּ֤ה עֵֽינֵיכֶם֙ רֹא֔וֹת וְעֵינֵ֖י אָחִ֣י בִנְיָמִ֑ין כִּי-פִ֖י הַֽמְדַבֵּ֥ר אֲלֵיכֶֽם. (בראשית, מ”ה י”ב)
צריך להבין את הביטוי – מה הכוונה “עיניכם”? כל המפרשים מתקשים בכך. רש”י במקום אומר שהוא השווה את בנימין לכולם –
ועיני אחי בנימין. השוה את כולם יחד, לומר, שכשם שאין לי שנאה על בנימין אחי, שהרי לא היה במכירתי, כך אין בלבי שנאה עליכם.
אבל מה הכוונה במילים “עיניכם” ו”עיני אחי”? לכאורה היה צריך לומר “הנה אתם רואים” וכיוצ”ב. רש”י אומר על המילים “כי פי המדבר אתכם” שהוא דיבר איתם בלשון הקודש, ולכאורה מה הרבותא? גם המתורגמן דיבר בלשון הקדש ומן הסתם עוד אנשים ידעו את השפה הזו. אולי דווקא מתוך הבנת המילה “עיניכם” נבין גם את זה.