שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
ערב פרשת ויקהל, נכנסים לפרשת ויקהל. שם הפרשה הוא מהותי ולא רק ענין טכני. נדבר על זה בהמשך. נתחיל בקריאת פרק תהילים, פרק פה:
לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃
רָצִ֣יתָ יְהֹוָ֣ה אַרְצֶ֑ךָ שַׁ֝֗בְתָּ (שבות) [שְׁבִ֣ית] יַעֲקֹֽב׃
ננסה לראות מה הקשר בין פרק התהילים לבין הפרשה שלנו.
אנחנו צריכים, כעת יותר מתמיד, כי תשא את ראש בני ישראל. שלא יהיה בהם נגף בפקוד אותם. אנחנו נכנסים לשתי קריאות ארוכות בתחילת הפרשה, ראשון ושני של הפרשה. לסבר את האוזן, כל פרשת כי תשא היא 139 פסוקים. 93 פסוקים מהם נמצאים בראשון ושני. קריאת שני – קריאת הלוי – עוסקת בחטא העגל. ראשון של הפרשה – קריאת הכהן – נראה כעוסק בעניינים שונים, שלא נראה בגלוי המכנה המשותף שלהם.
אצלנו במגדל נוהגים לערוך אזכרה שנתית מדי שנה בי"א באדר לע"נ יוסף טרומפלדור הי"ד, שהתגורר כאן במגדל כשנה וחצי, ומה שנגיד כעת יהווה גם כפתיחה לכל השיעור. כזכור הוא נהרג בכפר גלעדי (1920) בעת שהגן על הארץ ואמר אז אמירתו המפורסמת – "טוב למות בעד ארצנו" – בסגנון כזה או אחר.
הדיבור לעולם ניצב בשמיים, והדיבור עם המאמרות, עם הקול המִדבר המקיים כל רגע את העולם והם התורה הקדושה. זהו הארון הגנוז.
שיזכנו הקב"ה שיופיע ויפציע האור הגנוז ותימלא הארץ דעה ונזכה בנגלה ממש לאור חדש שבציון יאיר ונזכה כולנו יחד מהרה לאורו.
משנכס אדר מרבין בשמחה. כאשר יש שני אדרים, השמחה צריכה להיות כפולה, נחמה בכפליים וגאולה בכפליים.
פרשת משפטים עוסקת, איך לא, במשפטים. בדיני חושן משפט ומקומה ההגיוני הוא בסדר נזיקין. אם כן מה עושים ענייני שמיטה, שבת, שלוש רגלים ועוד בתוך פרשת משפטים?
הפסוקים בפרק יט פותחים ברגע הגדול: בַּחֹ֙דֶשׁ֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י לְצֵ֥את בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֖ל מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם בַּיּ֣וֹם הַזֶּ֔ה בָּ֖אוּ מִדְבַּ֥ר סִינָֽי׃
וַיִּסְע֣וּ מֵרְפִידִ֗ים וַיָּבֹ֙אוּ֙ מִדְבַּ֣ר סִינַ֔י וַֽיַּחֲנ֖וּ בַּמִּדְבָּ֑ר וַיִּֽחַן־שָׁ֥ם יִשְׂרָאֵ֖ל נֶ֥גֶד הָהָֽר׃
הפסוקים עוסקים בשני הימים הראשונים של חודש סיון. ביום הראשון הגיעו למדבר סיני ויחנו שם. ביום השני, ב' סיון, הקב"ה מדבר על החתונה הגדולה. בספרים נקרא היום הזה יום המיוחס.