שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
אנו כבר קרובים מאד לראש השנה, לימים הגדולים, ואני מבקש לבסס את השיעור הזה ואי"ה גם הבא על הפיוט המופלא "עת שערי רצון להיפתח", שנאמר בכל מנהגי הספרדים והתימנים לפני תקיעת השופר.
חלק 1 תשפ״ב.
עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ
יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ
אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.
בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הַעְשָׂרָה
הַבֵּן אֲשֶׁר נוֹלַד לְךָ מִשָּׂרָה
אִם נַפְשְׁךָ בוֹ עַד מְאֹד נִקְשָׁרָה
קוּם הַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה בָרָה
עַל הַר אֲשֶׁר כָּבוֹד לְךָ זוֹרֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעֱקָד וְהַמִּזְבֵּחַ.
יג באלול, פרשת כי תצא. היום היארצייט של הבן איש חי זכותו יגן עלינו ועל כל ישראל. מתוך הנושאים בפרשה, נעיין בשניים: מצוות מעקה ומצוות כלאיים וננסה להבין את הקשר.
מתוך כל המצוות )שבעים ארבע לפי מנין הרמב"ם( והפרשיות )ארבעים וארבע פרשיות פתוחות וסתומות( של הפרשה, נבחר שני נושאים שיש משותף ביניהם . בדרך כלל בתוך כל פרשיה הנושא הוא אחד או שיש חיבור מובן מאליו בין הנושאים שבתוך הפרשיה.
פרשה זו עמוסה ביותר במצוות בכל התורה כולה. 74 מצוות מונה כאן הרמבם, עשה ולא תעשה. יש בפרשה 44 פרשיות. חלקן כוללות כמה וכמה נושאים. אין אף פרשה עם כל כך הרבה פרשיות, פתוחות וסגורות, בוודאי לא עם כל כך הרבה מצוות.
שיחה שנאמרה בליל ג' אלול, יום הילולת מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל. נפתח בפסקה אחת קצרה מדברי הרב קוק זצ"ל שעוסקת
בנושא הפחד. הפחד נראה כתכונה שאיננה נשלטת, והרב קוק מתבטא בנושא באופן ייחודי ב'שמונה קבצים' –
נפתח בדברי הרב קוק זצ"ל: דיכאות הלב התדירית שהצדיקים מרגישים מפני פחד השם יתברך והדר גאונו, ומפני יראת חטא הגדולה שלהם, אינה מעכבת על כל יצירה עליונה, כי אם היא מוסיפה פיכחות לרוח היוצר שבנשמתם הגדולה. ולהפך, העיצבון והנדנוד הרוחני עד לכדי קדרות נפשית, שהמתאוננים על העולם ועל החיים קובלים עליו כל כך, הוא בא רק מפני החפץ להינזר מעל הפחד האלהי ויראת החטא, שהיא טבועה בעומק הנשמה האנושית בעצם טבעה, והיא אשרה האמיתי, המביא לידי אור מצוחצח מאד, שסופו להתהפך להארה מתוקה, עדינה, רווית עונג מלא הוד עליון של קודש קדשים.
אנחנו נכנסים כאן ליסוד הבחירה החופשית ולענ"ד יש כאן מהפכת עולם בהבנת הפשט. לפני שניכנס לפשט אני מבקש ללמוד יחד את עיקרי הנושא הזה, כפי שהם מופיעים בהלכות
תשובה ברמב"ם בפרק החמישי. הרמב"ם קובע קביעה תוך ציטוט הפסוקים של הפרשה שלנו ושל פרשת ניצבים, ועל פי דבריו הבחירה החופשית היא 'עמוד התורה והמצווה'.
רְאֵ֗ה אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לִפְנֵיכֶ֖ם הַיּ֑וֹם בְּרָכָ֖ה וּקְלָלָֽה. אֶֽת־הַבְּרָכָ֑ה אֲשֶׁ֣ר תִּשְׁמְע֗וּ אֶל־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּֽוֹם. הַקְּלָלָ֗ה אִם־לֹ֤א תִשְׁמְעוּ֙ אֶל־מִצְוֺת֙ יְהֹוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם וְסַרְתֶּ֣ם מִן־הַדֶּ֔רֶךְ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י מְצַוֶּ֥ה אֶתְכֶ֖ם הַיּ֑וֹם לָלֶ֗כֶת אַחֲרֵ֛י אֱלֹהִ֥ים אֲחֵרִ֖ים אֲשֶׁ֥ר לֹֽא־יְדַעְתֶּֽם׃