שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
אגרות שניות אני מבקש לפתוח את הלימוד הפעם בתאריך המיוחד של היום – כ"ג בסיון. כולנו מרגישים את משק כנפי ההיסטוריה במציאות הפלאית שלנו, והנקודה של היום היא משמעותית מאד במה שיש בה וגם במה שעדיין אין בה אך בעז"ה יהיה בה בקרוב. כולנו… Continue Reading "מצבא הגנה לישראל – אל צבאות ה'. לפרשת שלח לך תשפה"
"עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיהו מ"ג כ"א). הרעיון הזה נאמר לאברהם אבינו בתחילת לך לך – אני "אעשך לגוי גדול" ואילו אתה "ונברכו בך כל משפחות האדמה ובזרעך". כל משפחות האדמה בעולם שהפכו ממשפחות לשבעים אומות במגדל בבל כשפיצחו ראשי האחד את השני, כל העולם הזה יצטרך להכיר את האלוקות ולהבין למה ירדה הנשמה הזו לגוף ומה מגמת העולם הזה.
כשנוסעים נעמד הענן כקורה, עמוד חזק, וכשנחים הוא נפרש כסוכה – אבל רק כאשר משה אומר לו לעשות כן. זוהי בחינת משה שבך, שבי. זה המבחן של ספר במדבר, והמסע הקצר הזה שאנחנו עושים בכל פעם שאנחנו פותחים את ארון הקודש, גם בימי שני וחמישי אבל בייחוד בשבת, ומתרגשים עם הפסוקים הללו, הוא המסע של ההליכה עם הספר, ושל הכח להתחבר אל קבלת העול, אל הביטול של משה. הביטול הגמור אל משה הוא הכח לחיות את "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל על פי ה' ביד משה".
פסוק מולחם כולנו מכירים בעל פה את הפסוק המושר בהגבהת ספר התורה – וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי ה' בְּיַד משֶׁה. (נוסח התפילה) אמנם יש כאן דבר מרתק – אין בכלל פסוק כזה! זה נוסח מוזר שמשלב שני פסוקים… Continue Reading "על פי ה' – ביד משה. לפרשת בהעלותך תשפה"
שאלנו בתחילת השיעור למה לשבט לוי אין דגל, והתשובה היא כי לוי נמצא באוהל מועד – הוא הדגל. אוהל מועד הוא הדבר שכולנו מדגילים אותו. כל מי שיש לו חלק ויש לו נחלה, יש לו אגו ויש לו נקודה אישית – מדגיל ונעשה דגלים דגלים לדגול מרבבה, וכל מה שעדיין נראה לנו מדלג ומתבלבל והכי רחוק, יהפוך לפדויי ה', ואולי גם אנחנו ניפדה ונהיה לפדויי ה' ואז "המה כרעו ונפלו"
חג השבועות נקרא "שבועות" על שם ערב החג, ו-"ביכורים" על שם מוצאי החג, ואילו החג עצמו הוא בחינת יחידה, למעלה מהתחלקות. הנקודה שבה מועברת הבעלות מהקב"ה אלינו, והקב"ה אומר לשטן – 'פיספסת. התורה עברה למשה ומעתה היא נקראת על שמו – "תורת משה עבדי".
שאלנו בתחילת השיעור למה לשבט לוי אין דגל, והתשובה היא כי לוי נמצא באוהל מועד – הוא הדגל. אוהל מועד הוא הדבר שכולנו מדגילים אותו. כל מי שיש לו חלק ויש לו נחלה, יש לו אגו ויש לו נקודה אישית – מדגיל ונעשה דגלים דגלים לדגול מרבבה, וכל מה שעדיין נראה לנו מדלג ומתבלבל והכי רחוק, יהפוך לפדויי ה', ואולי גם אנחנו ניפדה ונהיה לפדויי ה' ואז "המה כרעו ונפלו"
בטווח הזמן שבין "צרור" לבין "נקום" נאמרה פרשת פנחס, וניסינו לברר בשנים שעברו מה הפרשה הזו קשורה למדיין – תיאור משפחות המתפקדים, בנות צלפחד, עליית משה לראות את הארץ, בחירת יהושע לממשיך את משה ועוד. אחד הנושאים המופיעים שם, פרשה ארוכה מאד, היא פרשת המועדות בפרקים כ"ח-כ"ט. זה מתחיל בתמיד של שחר ותמיד של בין הערבים, עובר לשבת, ראש חודש, פסח, שבועות וסוכות, ומסתיים בשמיני עצרת, וגם כאן צריך לברר איך זה קשור ל-"צרור את המדיינים".