שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
הדברים המכפרים על ישראל כותרת אחת אפשרית לפרשת תצווה היא 'בגדי כהונה', אבל למעשה אין הכותרת הזו מקיפה את כל הפרשה. אם היינו מדייקים יותר ומחפשים כותרת שכוללת את כל ענייני הפרשה, למעט שני הפסוקים הראשונים בה (שמיד ניגע גם בהם), הייתי בוחר ב-'הדברים… Continue Reading "בלי משה ובלי ה'. פרשת תצוה זכור תשפו"
בפרשת תצווה, המלווה אותנו לקראת שבת "זכור" וחג הפורים, אנו פוגשים תופעה יוצאת דופן: שמו של משה רבנו נעלם לחלוטין מהטקסט. היעדרות זו אינה מקרית; היא קשורה למסירות הנפש העמוקה של משה למען עם ישראל, שביקש "מחני נא מספרך" כדי להצילם, ומזמינה אותנו לגלות… Continue Reading "שיעור לפרשת תצוה זכור תשפו"
יודעים מה פירוש המילה לדרוך בעברית? בסלנג הישראלי הביטוי "לדרוך על מישהו" לא נשמע כל כך טוב, וככה אנחנו חיים, אנחנו דורכים על האדמה. אבל 'לדרוך ענבים' זה משהו אחר. הקב"ה נראה כדורך ענבים בגת כשהוא מביא את הגאולה (עי' ישעיהו ריש ס"ג). דורך הענבים בגת הוא מי שדורך ומגלה את מה שהענב עצמו לא יכול לגלות. הוא מעלה את הענב מברכת "בורא פרי העץ" לברכת "בורא פני הגפן", ומעלה את העולם לסוד שכבוש בתוך הענב. בתוך הענבים כבוש סוד עמוק – "נכנס יין יצא סוד".
מזבח הזהב או סעיף 'שונות' פרשת תצווה היא ההמשך הישיר של פרשת תרומה, בה למדנו על כל כלי המשכן כמעט, והיא מתארת ברובה את בגדי הכהונה, אך היא מסתיימת בפרשיה מעניינת; בקריאת 'שביעי' התורה כאילו נזכרת בסעיף 'שונות' – בכלי אחד שלא עסקנו בו… Continue Reading "אבן מקיר תזעק. פרשת תצוה-זכור תשפה"
פרשיות תרומה ותצווה עוסקות כידוע בהקמת המשכן שמטרתו היא שתשרה שכינה בישראל. 'תרומה' מתחילה בציווי על בניית הארון שנמצא בקדש הקדשים, ועוברת לכלים שיהיו בהיכל – בשולחן ובמנורה. היא לא עוסקת במזבח הפנימי, מזבח הזהב-הקטורת, שנמצא עם השולחן והמנורה לפני הפרוכת, "לפני הכפורת אשר על ארון העדות". הוא כן מופיע בקריאת שביעי של פרשת תצווה, והמיקום שלו שם מתמיה מאד.
אצלנו במגדל נוהגים לערוך אזכרה שנתית מדי שנה בי"א באדר לע"נ יוסף טרומפלדור הי"ד, שהתגורר כאן במגדל כשנה וחצי, ומה שנגיד כעת יהווה גם כפתיחה לכל השיעור. כזכור הוא נהרג בכפר גלעדי (1920) בעת שהגן על הארץ ואמר אז אמירתו המפורסמת – "טוב למות בעד ארצנו" – בסגנון כזה או אחר.
אנו מצויים בימים שיש בהם הרבה צורך בלהרבות בשמחה, ובהבנת השמחה. בהמשך לשיעורים האחרונים שלנו, גם הפעם נמשיך ונעסוק ב"נעשה ונשמע", וישנו כלל גדול שצריך להדגיש אותו שוב ושוב – כשרוצים לגעת בתוכנו הפנימי של ענין בתורה, הדרך היא ב"נעשה ונשמע", היינו ללמוד את ההלכות של אותו עניין, להכיר את ה"נעשה", ומתך כך נתבונן בהבנות של הענין שדווקא מתוך החלק המעשי שבו ניתן להגיע אליהן. ההסבר הוא פשוט – ה"נעשה" הוא נצח, הוא רצון השי" ת ואילו ה"נשמע" היא ההבנה, ואם היא באה מתוך ההתבטלות לנעשה היא מקבלת כוחות עצומים.
התחלנו בשבוע שעבר את פרשיות המשכן יחד עם חודש אדר הבא עלינו לטובה. מובא בשם הרבי מליובאוויטש זיע"א שבשנה שיש בה שני אדרים, כמו השנה, אז יש שישים ימי אדר שבהם צריכים להיות בשמחה, ואז כל טרדה, אם עולה, תהיה בטלה בשישים.