שיעור לפרשת שופטים תשפה

השיעור עוסק במושג "יראת השם", ומציג אותו כהבנה עמוקה של שני הפכים קיומיים: חוסר היכולת האנושית להבין את מהות האלוקות במלואה, מחד, ובמקביל, הוודאות המוחלטת בקיומו ובשלמותו של הקדוש ברוך הוא, מאידך. השיעור מתחקה אחר ביטויים של יראת השם במקורות שונים, כמו מעמד הר סיני, ציווי המלך לכתוב ספר תורה, ומצוות מעשר שני, המדגישות את חשיבות לימוד יראה זו "כל הימים". עוד מוסבר כי יראת השם היא מקור החוכמה האמיתית, המשמשת בסיס לכל ידע ומדע, ומאפשרת לאדם לחיות מתוך ענווה ושמחה אל מול אינסופיות הבורא, ולהתעלות מעבר למגבלות התפיסה האנושית. השיעור מדגיש כי יראה זו אינה פחד מעונש, אלא הערכה עמוקה לרוממות האלוקית, המעניקה משמעות לכל תחומי החיים.