הרב אלון שליט"א
שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
תגית: הגדה
וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן. שיעור לשביעי של פסח תשפה
משיח בסוף הפסח סוף חג הפסח מוקדש למשיח. אנחנו הישראלים פחות מרגישים את זה אבל בחו"ל 'אחרון של פסח', כלומר היו"ט השני של גלויות של שביעי של פסח, מוקדש למשיח ובו מפטירים בכל תפוצות ישראל[1] – וְיָצָ֥א חֹ֖טֶר מִגֵּ֣זַע יִשָׁ֑י וְנֵ֖צֶר מִשָּׁרָשָׁ֥יו יִפְרֶֽה. וְנָחָ֥ה עָלָ֖יו… Continue Reading "וְחֻבַּל עֹל מִפְּנֵי שָׁמֶן. שיעור לשביעי של פסח תשפה"
וזכרתי אני אותך בימי נעוריך. שיעור לפרשת צו – פסח תשפה
כִּימֵ֥י צֵאתְךָ֖ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אַרְאֶ֖נּוּ נִפְלָאֽוֹת. (מיכה ז', ט"ו) הפסוק הזה הוא פסוק מעניין כי תמיד אנחנו אומרים שהגאולה השלמה תהיה לאין ערוך מול גאולת מצרים ולא יספרו עוד בגאולת מצרים, ואילו פה כתוב שהנפלאות שיהיו בגאולה העתידה דווקא כן יהיו דומות למה שהיה… Continue Reading "וזכרתי אני אותך בימי נעוריך. שיעור לפרשת צו – פסח תשפה"
לצאת ממצרים ולהיכנס לארץ. שיעור לפרשת ויקרא תשפה
הכוס החמישית ננסה הפעם להיכנס קצת לענייני הפסח הבא עלינו לטובה, והשנה גם "ערב פסח שחל בשבת", ומשכך בולט יותר מכל שנה הגעגוע שלנו לבית המקדש, כי בעוונותינו, בימינו, רוב העיסוק שלנו בסיטואציה הזו, רוב הדיונים הם על איפה אוכלים את הפיתות ומתי מקפלים… Continue Reading "לצאת ממצרים ולהיכנס לארץ. שיעור לפרשת ויקרא תשפה"
הכח החמישי. לפרשת אחרי מות ולמוצאי פסח תשפד
ננסה להבין קודם כל מה בין שביעי של פסח ליום טוב הראשון. במילים אחרות, כשהיינו ילדים קטנים חשבנו שאולי הם הגיעו לים סוף, ובגלל שהיו שם מים הם היו צריכים סירות, רפסודות, כדי לעבור. אבל זה לא נכון – הקב"ה הביא אותנו למקום שנקרא פי החירות, שע"פ חז"ל שמו ניתן לו בגלל שהוא היה כל כך מסוכן ולא היה ניתן לעבור אותו ואילו עבד היה מצליח להגיע לשם ולעבור אותו הוא היה זכאי לחירותו
בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך. לפרשת מצורע תשפד
ננסה לתפוס את הנקודה הזו – "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם". בעומק, הפשט הוא שלא אחד בלבד עמד עלינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו – זה מה שהם רוצים לכלות אותנו. להשמיד להרוג ולאבד. זה לא ענין של כסף או של שטח או כל שטות אחרת מנסים 'למכור' לנו. הם רוצים לכלות אותנו, זו מגמתם. בכל דור ודור הם עומדים עלינו לכלותינו
מטיילים בהגדה – חלק 2. תשפג
נתחיל את לימודנו בשני עניינים, מוטיבים, החורזים את ליל הסדר ומעכבים להלכה, אבל נראים כסותרים זה את זה. האחד הוא שבליל הסדר צריך לנהוג מנהג עניות, להתנהג כעניים. למשל, ההלכה הידועה היא באכילת המצה שכולנו נוהגים בה – אין עוד יום טוב או שבת בשנה שהלחם משנה הוא איננו שתי ככרות שלמות, אך בליל הסדר אנחנו מברכים את "המוציא" על המצה העליונה ועל המצה השניה הפרוסה.
טועמיה צו – שבת הגדול. תשפג
אל ליל הסדר הקרוב אנחנו מגיעים מתוך מציאות מורכבת, רוחנית וחברתית – כולם חשים כך. הרבה מדברים בזמן האחרון על אחווה, 'אנשים אחים אנחנו', וצריך להיזהר שזה לא יהפוך רק לסיסמה כזו. תמיד 'תפסה' אותי ההתעלמות המכוונת של בעל ההגדה מסיפור מכירת יוסף ע"י האחים, שכידוע הייתה הסיבה שירדנו למצרים. אין לזה ולו רמז בהגדה של פסח, וכמדומני שצריך לנתח את זה לעומק, אך הדרך לשם צריכה לעבור לענ"ד דרך יסוד עצום בהבנה ההגדה ובמגמתה. נקדיש את השיעור למבנה ההגדה שהוא הפתיח לכל הסוגיה כולה .
טועמיה – ערב ש"ק פר' מצורע, שבת הגדול. תשפב
לפי מנהגים רבים בשבת הגדול מתחילים לקרוא את ההגדה. אני nבקש להתעכב על נקודה אחת בפתיחתו של "מגיד", בתחילת סיפור יציאת מצרים , ואף בסופו של המגיד, ומתוך כך נגיע גם לפרשת השבוע, פרשת מצורע.