שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
נתחיל את לימודנו בשני עניינים, מוטיבים, החורזים את ליל הסדר ומעכבים להלכה, אבל נראים כסותרים זה את זה. האחד הוא שבליל הסדר צריך לנהוג מנהג עניות, להתנהג כעניים. למשל, ההלכה הידועה היא באכילת המצה שכולנו נוהגים בה – אין עוד יום טוב או שבת בשנה שהלחם משנה הוא איננו שתי ככרות שלמות, אך בליל הסדר אנחנו מברכים את "המוציא" על המצה העליונה ועל המצה השניה הפרוסה.
אל ליל הסדר הקרוב אנחנו מגיעים מתוך מציאות מורכבת, רוחנית וחברתית – כולם חשים כך. הרבה מדברים בזמן האחרון על אחווה, 'אנשים אחים אנחנו', וצריך להיזהר שזה לא יהפוך רק לסיסמה כזו. תמיד 'תפסה' אותי ההתעלמות המכוונת של בעל ההגדה מסיפור מכירת יוסף ע"י האחים, שכידוע הייתה הסיבה שירדנו למצרים. אין לזה ולו רמז בהגדה של פסח, וכמדומני שצריך לנתח את זה לעומק, אך הדרך לשם צריכה לעבור לענ"ד דרך יסוד עצום בהבנה ההגדה ובמגמתה. נקדיש את השיעור למבנה ההגדה שהוא הפתיח לכל הסוגיה כולה .
לפי מנהגים רבים בשבת הגדול מתחילים לקרוא את ההגדה. אני nבקש להתעכב על נקודה אחת בפתיחתו של "מגיד", בתחילת סיפור יציאת מצרים , ואף בסופו של המגיד, ומתוך כך נגיע גם לפרשת השבוע, פרשת מצורע.