הרב אלון שליט"א
שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
תגית: חומש-בראשית
טועמיה וישב. תשפג
נדמה שפרשיות ההכנה לחנוכה, שנקראות מתחילת חודש כסלו, הן קבועות – ו'יצא', 'וישלח' ו-'וישב'. בפרשות הללו נולד עם ישראל. אנו בדרכנו, רגילים להתכונן לכל אירוע, לחג ולהארה שלו, והדרך הנכונה ביותר היא לראות הכל דרך הפרשות, וכך ננסה גם הפעם להתכונן קמעא לחג החנוכה הבעל"ט מתוך הפרשיות שלנו.
טועמיה וישלח, שיעור שני. תשפג
הפרשה שלנו נחלקת לשני חלקים. בחלק הראשון סיפור המפגש הגדול בין יעקב ועשו ובחלק השני תיאור תולדות עשו, לקראת הסיפור שיבוא בפרשה הבאה – יוסף ובני יעקב, לקראת הירידה מצרימה. אבל בתווך ישנה עוד נקודה אחת שנראית לכאורה כנפרדת וצריך להבין את החיבור שלה לפרשה.
טועמיה וישלח. תשפג
הגמרא מביאה שרבי, כאשר היה נוסע לרומי להיפגש עם השרים, ישיבות קבינט וכיו"ב לא היה זז לפני שהיה לומד את פרשת וישלח – רַבֵּּנוּ כַּד הֲוָה סָלֵּיק לְמַלְכוּתָא הֲוָה מִסְתַּכֵּּל בַּהֲדָא פָּרָשתָא.
והאמת היא שאת פרשת וישלח כולנו צריכים ללמוד בבואנו להיפגש עם החיים, עם עשו, עם הרומא שבתוכנו.
מכל הפרשה המופלאה הזו ניגע הפעם דווקא בסופה.
טועמיה ויצא. תשפג
בסוגיית הברכות של יצחק ליעקב ועשו אפשר לעסוק אינספור פעמים, לדון בה מחדש, ולמצוא בה טעמים ועומקים חדשים, כי פרשת תולדות היא כמעט 'מגילת העצמאות' שלנו. כאן אנו מקבלים את היעד, את הברכות, ואין קשה יותר מהכרזת עצמאות כזו שבאה באופן כל כך מסובך, מתוסבך ו'מתוחמן'. למה הכל צריך להיות כך?!