שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
"בַּיָּם דַּרְכֶּךָ וּשְׁבִילְךָ בְּמַיִם רַבִּים… נָחִיתָ כַצֹּאן עַמֶּךָ" דברי חיזוק, עידוד ונחמה לעת מלחמה השיעור היום וכל הדברים שנגיד יהיו לע"נ כל הקדושים הי"ד מחיילי צה"ל ומאזרחי ישראל, להבדיל בין החיים לחיים לרפואת והחלמת כל הפצועות והפצועים, ולשחרור כל אחיינו ואחיותינו החטופים בידי בני… Continue Reading "פרשת בראשית. תשפד"
יש שתי מצוות בתורה לעת מלחמה וברגעים הגדולים של ההתאחדות הגדולה בעם ישראל, והמסירות, כשאנחנו רואים את סיפורי הגבורה והאהבה שהלוואי וימשיכו ובטוב בעם ישראל, צריך לזכור שצריך את שתיהן. המצווה האחת היא להילחם
את המילה האחרונה, "במצרים", שסמוך לה סיום החומש "חזק חזק ונתחזק", נוהגים האשכנזים לקרוא בקול רם במיוחד, ונדמה שהטון הזה צורם במיוחד, כאילו יש איזו רבותא בכך שהיוסף נשאר במצרים. ננסה להתייחס לזה בהמשך, אך נתחיל בתחילת הפרשה.
שני נאומים מופיעים בתחילת הפרשה – נאומו של יהודה ונאומו של יוסף, ואנו נפתח בנאומו הגדול של יהודה. זה נאום
מופלא שאין נאום גדול ומכריע ממנו – אבל שאין בו מילה אחת נכונה! נתבונן בפסוקים –
פרשת מקץ נקראת באופן קבוע בשבת חנוכה ולכן אני מבקש הפעם להתחיל בענייני חנוכה, נשאל שאלה יסודית בעניין החג ומתוך כך ניכנס לפרשתנו .
יש נקודה מיוחדת שקיימת רק בחנוכה. בכל חג וחג אנחנו אומרים אמנם הלל בתפילה , אבל רק בחנוכה אומרים חז"ל שקבעו את הימים הללו "בהלל והודאה", ובלשון תפילת על הניסים –
נדמה שפרשיות ההכנה לחנוכה, שנקראות מתחילת חודש כסלו, הן קבועות – ו'יצא', 'וישלח' ו-'וישב'. בפרשות הללו נולד עם ישראל. אנו בדרכנו, רגילים להתכונן לכל אירוע, לחג ולהארה שלו, והדרך הנכונה ביותר היא לראות הכל דרך הפרשות, וכך ננסה גם הפעם להתכונן קמעא לחג החנוכה הבעל"ט מתוך הפרשיות שלנו.