שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
פרשת וארא כבר נכנסת ממש לכל ענייני המכות, לשונות הגאולה – לאקשן של חומש שמות. אבל זה מתחיל בנושא
שנראה לא כל כך קשור.
יש כאן חזרה של ארבע פעמים על הביטוי "אני ה'", וכן חזרה על הבטחת הארץ לאבות. גם המילה "מורשה" בולטת פה ואי"ה נגיע לזה בהמשך, אבל נדמה שבאמת הנושא של הפסוקים הללו הוא הביטוי "אני ה'".
השבוע הסתלק הגאון הרב שמעון בעדני זצ"ל מגדולי דורנו. ביום שישי הקרוב, כ' בטבת, חל יום ההילולא של הרמב"ם זיע"א, ונזכור גם כי בימים הללו אנו מתחילים כמדי שנה את ימי השובבי"ם – הימים של הפרשיות שמות, וירא, בא, בשלח, יתרו ומשפטים, שע"פ האריז"ל יש בזיכוך של ישראל במצרים המסופר בפרשיות אלו, מתיקון היסוד, תיקון הברית, ואלו ימים מיוחדים ומסוגלים מאד לכך.
את המילה האחרונה, "במצרים", שסמוך לה סיום החומש "חזק חזק ונתחזק", נוהגים האשכנזים לקרוא בקול רם במיוחד, ונדמה שהטון הזה צורם במיוחד, כאילו יש איזו רבותא בכך שהיוסף נשאר במצרים. ננסה להתייחס לזה בהמשך, אך נתחיל בתחילת הפרשה.
שני נאומים מופיעים בתחילת הפרשה – נאומו של יהודה ונאומו של יוסף, ואנו נפתח בנאומו הגדול של יהודה. זה נאום
מופלא שאין נאום גדול ומכריע ממנו – אבל שאין בו מילה אחת נכונה! נתבונן בפסוקים –
פרשת מקץ נקראת באופן קבוע בשבת חנוכה ולכן אני מבקש הפעם להתחיל בענייני חנוכה, נשאל שאלה יסודית בעניין החג ומתוך כך ניכנס לפרשתנו .
יש נקודה מיוחדת שקיימת רק בחנוכה. בכל חג וחג אנחנו אומרים אמנם הלל בתפילה , אבל רק בחנוכה אומרים חז"ל שקבעו את הימים הללו "בהלל והודאה", ובלשון תפילת על הניסים –