תגית: תשפד

שיעור לפרשת תזריע תשפד

ההפטרה עוסקת ברובה בסיפורו של נעמן שר צבא מלך ארם. הוא היה האיש הרשע ביותר בעולם. לפי חז"ל הוא זה שהרג בסוף ספר מלכים א' בקשתו את אחאב מלך ישראל, כשהוא אוחז ב-"מחמד עיניו", בספר תורה. האויבוּת בין ישראל וארם קשה ותיאורה תופס אף את הפרקים הראשונים של ספר מלכים ב'. בסוף ההפטרה עוסק הפרק בדיון על התגיירותו של נעמן – הוא התקבל להיות גר תושב לפי חז"ל, אמנם הוא עצמו נקרע בין להיות גר צדק לגר תושב. שר צבא מלך ארם!

מטעמים תזריע. תשפד

שיעור קצר שהועבר במסגרת הכולל היומי.

להפך את העולם ולהתחדש. לפרשת שמיני-החודש תשפד

אבל קשה לנו להאמין ולקבל שאנחנו פה עשרה יהודים, קהילה אחת, יכולים לעשות תשובה ולהחליט שזה מה שאנחנו עושים והכל יכול להתהפך. "תהיה ריאלי" במילים אחרות זה כפירה במשיח! זה כפירה באחד מי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם, בכך שאנחנו יכולים לעשות תשובה במקום אחד, בקהילה אחת, להתעורר, בכך שסוף ישראל לעשות תשובה וזה מגיע ממלך שגזרותיו קשות כהמן, וההתעוררות היא תפילות, שק ואפר, כמו שעשה מרדכי. זה ישנה רבים מעמי הארץ? זה יהפוך את הבית הלבן? – כן! ברצינות. אם רק נאמין – זה היסוד – החודש הזה לכם.

שיעור לפרשת שמיני תשפד

זו שבת רביעית מארבעה פרשיות, בה קוראים את שבת החודש. קראנו לפני פורים את שבתות שקלים וזכור. לאחר פורים קראנו את פרשת פרה, בה עסקנו בשבוע שעבר. אחרי פרשת פרה אנחנו נכנסים לפרשת החודש, הקודמת לחודש ניסן. דיברנו הרבה על כל אחת מן הפרשיות. צריך להבין מה המיוחד בפרשת החודש, הרי לפני כל ראש חודש יש שבת מברכין ולא עושים קריאה מיוחדת בתורה.

שיעור לפרשת צו תשפד

איך ממשיכים את פורים זו השאלה. חז"ל תיקנו לנו ארבע פרשיות. על פניו נראה ששתי הפרשיות הראשונות מכינות אותנו לפורים, פרשת שקלים ופרשת זכור. הפרשה הרביעית תהיה פרשת החודש והפרשה הצמודה כעת לפורים היא פרשת פרה. זאת חוקת התורה.. פרשה אדומה תמימה. את הקשר בין פורים לשקלים וזכור ואת הקשר בין החודש לפסח, מרגישים בלי להסביר הרבה הסברים. פרשת פרה דורשת הסבר נרחב יותר.

ונהפוך הוא – בי"ג בניסן. לפרשת ויקרא וזכור תשפד

". התאריך בו נכתבו האגרות הוא י"ג ניסן והפתרון הסופי נקבע לי"ג אדר, בעוד י"ב חודש מיום ליום, והוא מחליט לשבור את הכלים. השאלה הראשונה מאד פשוטה – מרדכי, יש לך שנים עשר חודש לפעול. זה חשוב מאד להתפלל ולצום אבל הדבר הראשון לכאורה הוא להשתדל. תפעיל את הקשרים שלך

שיעור לפרשת ויקרא ומגילת אסתר תשפד

נעסוק היום במגילת אסתר, שלא למפרע כבאורו של הבעש"ט, ונתחיל ברגעים של שיא השפל כשהמן גוזר את גזרתו ומרדכי מתחיל לפעול את פעולתו –
וּמָרְדֳּכַ֗י יָדַע֙ אֶת-כָּל-אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מָרְדֳּכַי֙ אֶת-בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּמָרָֽה. (אסתר ד', א')
נזכור כי מרדכי הוא שר בממשלת אחשורוש והוא יודע על גזרתו של המן.

מטעמים פקודי. תשפד

שיעור קצר שהועבר במסגרת הכולל היומי.

למשות את העולם ממחשבת המן. לפרשת פקודי תשפד

לפני שניכנס לפסוקי המגילה ולמדרשיה, נוסיף פיסת מידע היסטורית חשובה כרקע למגילה. המן הרשע לא קם פתאום, העולם לא פתאום פיתח רפלקס אנטישמי והתחיל לשנוא אותנו, אלא קדם לכך תהליך. המן איננו עב"מ שנחת לאזור מהחלל החיצון. בספר עזרא כתוב –

וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל־יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם. (עזרא ד', ו')

שיעור לפרשת פקודי תשפד

אני מבקש להיכנס ללמוד את ענייני המגילה ובעצם ללמוד אותנו וכפי הביאור החסידי על מה שנאמר בגמרא – "הקורא את המגילה למפרע לא יצא" (מגילה ב'.), היינו לא רק כהבנה הפשוטה בזה שמי שקורא את מגילת אסתר מסופה לתחילתה אינו יוצא ידי חובת מצוות קריאתה, אלא כביאורו הנפלא של מרן הבעל שם טוב זיע"א, שמי שקורא את המגילה וחושב שזהו רק סיפור היסטורי, למפרע, ואין לו שייכות לכל רגע ורגע בחיינו – לא יצא.