תגית: תשפד

שיעור לפרשת קדושים תשפד

פרשת קדושים היא פרשה מופלאה ובעז"ה היא תתחבר גם ללימודנו את מסכת אבות, אבל נפתח בתחילת הפרשה, בפרק י"ט. זו פרשה מיוחדת בת ל"ז פסוקים ללא דיבורים באמצע למעט הפתיחה, אשר נאמרו כולם בהקהל –
וַיְדַבֵּ֥ר ה' אֶל-מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר. דַּבֵּ֞ר אֶל-כָּל-עֲדַ֧ת בְּנֵֽי-יִשְׂרָאֵ֛ל וְאָֽמַרְתָּ֥ אֲלֵהֶ֖ם קְדשִׁ֣ים תִּֽהְי֑וּ כִּ֣י קָד֔וֹשׁ אֲנִ֖י ה' אֱלֹֽהֵיכֶֽם.

קדושים תהיו. לפרשת קדושים תשפד

הביטוי "נבל ברשות התורה" נשמע לא כ"כ טוב אבל לענ"ד זה בא מהפועל נובל. אתה יכול לעסוק בתורה אבל כמו פרח נובל, בלי לחיות, ואילו קדושה מופיעה רק כשיש חיים, וטומאה היא מוות. כשאתה רוצה שהתורה תחייה אותך היא דורשת ממך יותר ממך שהחוק היבש אומר, ובלשון הרמב"ן – "הסרת המידות הרעות כולן". לפי זה המילה 'קדושים' אומרת שאתה מוקדש למשהו, לא פורש ממשהו

פרקי אבות א' שיעור 1. תשפד

שיעור ביום כח ניסן תשפד, יום השואה.

באור המשנה המובאת בהתחלת פרקי המשניות במסכת אבות: כָּל־יִשְׂרָאֵל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.

הכח החמישי. לפרשת אחרי מות ולמוצאי פסח תשפד

ננסה להבין קודם כל מה בין שביעי של פסח ליום טוב הראשון. במילים אחרות, כשהיינו ילדים קטנים חשבנו שאולי הם הגיעו לים סוף, ובגלל שהיו שם מים הם היו צריכים סירות, רפסודות, כדי לעבור. אבל זה לא נכון – הקב"ה הביא אותנו למקום שנקרא פי החירות, שע"פ חז"ל שמו ניתן לו בגלל שהוא היה כל כך מסוכן ולא היה ניתן לעבור אותו ואילו עבד היה מצליח להגיע לשם ולעבור אותו הוא היה זכאי לחירותו

שיעור לפרשת אחרי מות תשפד

אנחנו כבר עם הפנים לקיץ אבל רוח מוצאי הפסח שורה, ולכן נקדיש את השיעור הזה ליציאה מהפסח ובעיקר לענייני שביעי של פסח.
אנחנו יודעים שיציאת מצרים היא ענין של כל דור ודור, כל יום ויום – בתפילותינו אנחנו מזכירים את יציאת מצרים בכל יום. יש נקודה מיוחדת בפסח והיא שבניגוד לכל החגים האחרים יש בו שני ימים טובים – יום טוב ראשון ושביעי של פסח.

שיעור לשביעי של פסח תשפד

שיעור לשבת הגדול תשפד

בשעה שמצה ומרור מונחים לפניך. לפרשת מצורע תשפד

ננסה לתפוס את הנקודה הזו – "שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם". בעומק, הפשט הוא שלא אחד בלבד עמד עלינו, אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו – זה מה שהם רוצים לכלות אותנו. להשמיד להרוג ולאבד. זה לא ענין של כסף או של שטח או כל שטות אחרת מנסים 'למכור' לנו. הם רוצים לכלות אותנו, זו מגמתם. בכל דור ודור הם עומדים עלינו לכלותינו

שיעור לפרשת מצורע תשפד

ניכנס להבנת הענין הזה לאט אבל בואו נחשוב לרגע בפרספקטיבה היסטורית. אני באמת חושב שאנחנו צריכים ללמוד יותר את ההיסטוריה של כל יום בשנה – "והיא שעמדה". צריך לקחת כל תאריך בלוח השנה ולראות מה אירע בו לעם ישראל במהלך ההיסטוריה, "זכור ימות עולם", ולראות שאכן "והיא שעמדה לאבותינו ולנו שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם".

צרעת שמביאה גאולה. לפרשת תזריע תשפד

נזכיר את הרקע להפטרה – אליהו הנביא העביר זה לא מכבר את השרביט לאלישע, הנביא שבא אחריו. אחאב, שהיה נשוי לאיזבל המרשעת, קולל ע"י אליהו שלא יהיה לו שריד ופליט, אך הוא עושה תשובה ברמה מסוימת המתוארת בסוף מלכים א', ולכן אומר לו אליהו – 'לא אתה אלא זרעך יהיה מי שיקבל את העונשים'.