הרב אלון שליט"א
שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
תגית: חומש-בראשית
שיעור לפרשת וישב תשפד
נתחיל את הכל מנקודה אחת בפרשה. כמעט כל הפרשה, למעט קריאת ה'רביעי', מדברת על תחילת הגלות הארוכה והקשה של עם ישראל. יוסף יורד למצרים, מכין את הקרקע, יורד עוד ועוד ירידות – אשת פוטיפר ולבית הסוהר. היציאה של יוסף מבית הסוהר אל פרעה תהיה רק בפרשה הבאה. סופה של פרשתנו הוא בתהום הנשיה
והקב"ה היה עוסק בורא אורו של משיח. לפרשת וישב תשפד
פרשת וישב היא פרשה פלאית ואני חושב שאם יש שם שלא היינו נותנים לה הוא "וישב". רק בתוכנית "ביקש יעקב לישב בשלווה", אבל בפועל אף אחד לא יושב בפרשה הזו, אבל כנראה שכל ה'וישב' העתידי מתחיל פה וצריך הרבה יישוב הדעת ללמוד את כל סיפור תחילת הגלות, ההתחלה של החושך, בעיקר של החושך שבתוכנו – החלומות, המכירה, ובהמשך תחילת התנוצצות אורו של משיח בלידת פרץ וזרח ותמר ויהודה.
התקין עצמו לשלשה דברים. לפרשת וישלח תשפד
כמדומני שהפרשה הזו היא היציאה שלנו למו"מ עם עצמנו, עם החיים שלנו ועוד יותר בשעות ובימים הללו ממש.
כאשר רבנו, רבי יהודה הנשיא, היה יוצא למו"מ עם שליטי רומא, היה לומד קודם לכן את פרשת וישלח ולא היה צריך לגוי שילווה אותו שם. פעם אחת לא הספיק לעבור על הפרשה ולקח איתו גוי – ונאלץ למכור את סוסו עוד לפני שיצא מהארץ.
שיעור לפרשת וישלח תשפד
שמעתי פעם מאחד מבניי שהמושג 'פרשת שבוע' בא מהמילה 'פָּרָש', הרוכב על הסוס. כשהשבוע עמוס בכל כך הרבה עניינים, הפרשה מפרישה אותך אל למעלה מהמציאות ואז אתה רואה את הכל מלמעלה, מהמקום העליון והבטוח, מהנצח.
שיעור לפרשת ויצא תשפד
שנזכה להתמלא בכוחות, לדעת שתכף ומיד בעז"ה נראה בעינינו ממש "ותחזינה עינינו בשובך לציון". האמת היא שאין חידוש בכל מה שאמרנו רק צריך להבין שהוא שב לציון ברחמים, ושנבין שהתשובה לשאלת "אז מה הפיתרון?" היא – אני עושה את המהלך החומרי אבל אני יודע שאני ישן על מיטתי ואתה רבש"ע עושה.
הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ. לפרשת ויצא תשפד
פרשת 'ויצא' היא הפרשה היחידה שעל אף שהיא עוסקת באבות, כולה מתרחשת בחו"ל. היא פותחת ביעקב היוצא מהארץ והולך חרנה, המלאכים המלווים אותו בארץ מתחלפים באחרים הבאים ללוות אותו אל מחוצה לה, והיא מסתיימת במלאכים שפוגעים בו במחניים כשהוא חוזר לארץ ישראל.
מטעמים תולדות. תשפד
ערב שבת קודש, פרשת תולדות. בשבוע שעבר עסקנו ביצחק שמביא את רבקה האוהלה שרה אימו. דיברנו בעיקר על החלה. הפעם נעסוק בנקודה נוספת, בנר, בהדלקת הנר.
שיעור לפרשת תולדות תשפד
פליטה, פליטים. חזון עובדיה, פרק אחד בסך הכל, הוא ההפטרה של פרשת וישלח. זה מופיע אחרי תיאורו של עובדיה את אדום, רומי. עובדיה היה בעצמו גר אדומי והוא מתאר את השורש של גלות אדום ועשו, את מה שעוללו אדום לישראל, ושם מתואר גם איך בסוף עשו יבוא ויראה איך הכל יפול
וּבְהַר צִיּוֹן תִּהְיֶה פְלֵיטָה וְהָיָה קֹדֶשׁ. לפרשת תולדות תשפד
את השיעור הפעם אני מבקש להקדיש לקבוצת גיבורים שהתחדשה לנו במלחמה הנוכחית – אחינו ואחיותינו שפונו והועברו ממקומם ומבתיהם שבקווי הגבול. "הפליטים", במובן היפה של המילה. באנגלית קוראים לזה Refugees, אבל אולי בהקשר שלנו צריך לקרוא להם Refujews. זה מצב לא פשוט ולא קל המעבר ממקום למקום. אני רוצה לדבר על המילה הזו, וממנה נלמד פרק חשוב לחיים