שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
נדמה שיש נקודה אחת שכדאי לתת עליה את הדעת ומעולם לא שמנו לב אליה, שתפתח לנו שערי הבנה מעניינים וקשורים למציאות חיינו ולכח התפילה והמלחמה.
אנחנו רגילים להתפלל תמיד, ואף יותר כאשר יש מלחמה בעולם – "וכי תבואו מלחמה.. והרעותם בחצוצרות", ותמיד צריך ללמוד ולהתחזק בערכה ובכוחה של התפילה, אבל יש נקודה מעניינת – למה התפילה קרויה בשם "מלחמה"? ונסביר;
במסע ההלוויה של יעקב מתרחש דבר מעניין שמתרחש ב-"גורן האטד". אחרי שיעקב מסיים לצוות את יוסף לקבור אותו, אחרי שעוברים ימי חניטתו ובכייתו של יעקב ואחרי שיוסף מקבל אישור מפרעה לעלות לקבור אותו, כתוב –
וַיַּ֥עַל יוֹסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת-אָבִ֑יו וַיַּֽעֲל֨וּ אִתּ֜וֹ כָּל-עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵית֔וֹ וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ-מִצְרָֽיִם. (נ', ז')
וכל זה אחרי שבעים יום של אבל ושביתה כללית במשק המצרי! אנחנו יודעים כיום איך נראה משק של מדינה ששבעים יום לא מתפקד כמו שצריך (ואצלנו הוא דווקא עובד חלקית) – נחשוב על המשק העולמי, שבו מרוכזים כל הכסף והזהב של העולם, איך הוא נראה.
השבת אנחנו מסיימים את חומש בראשית, שאת הקריאה בו התחלנו במקביל לפריצת המלחמה בשמחת תורה, והפעם ננסה לברר שתי נקודות, האחת בתחילתה והשניה בסופה. הפרשה נחלקת לשלשה חלקים, ובאחד מהם מתחוללת מלחמת עולם של ממש. בחלק הראשון יעקב משדרג את מעמדם של אפרים ומנשה מנכדים ושבטים, לבנים
צריך להבין את האתגר שעומד בפני יהודה – הוא רוצה לומר ליוסף 'אני אהיה במקום בנימין', אבל רק הרגע אמר לו אדוני הארץ שלפי עולם המוסר שלו, החוק המצרי – ואגב, כך הוא גם המוסר האנושי – רק הגנב צריך לשלם, לא מישהו אחר. אז מה הפירוש של ההצעה שלך?
תחילת הפרשה ביהודה הניגש אל יוסף, ויוסף "מרים לו להנחתה" ובונה את משיח בן דוד, את מקומו של יהודה המלך, אבל ההגעה לנקודה הזו אורכת זמן. נתחיל בלימודנו את הפרשה בשאלה. הפרשה פותחת במילים –
וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּ֘אמֶר֘ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר-נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל-יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה.
איך באמת צריך להבין את ההתנהלות של ראובן שחוזר לאביו ברגע שהוא צריך להציל את יוסף מיתר האחים? המילה שתתאר את זה היא – שליטה. בעצם זה שליטה מול ערבות, והמילה הזו תוביל לשני נושאים נוספים.
ראובן היה יכול לעזוב את יוסף, ללכת הביתה לאביו ולחזור לדותן רק למחרת בגלל שהוא היה בטוח שהוא שולט במצב.
אני מבקש לעסוק בדמותו של ראובן, ומתוך השוואה ליהודה, בשלב שהאחים – בלי שמעון שנשאר אסור במצרים – חוזרים הביתה. לוי, שפתח את צרורו במלון מגלה את כספו מונח שם, ולאחריו גם יתר האחים מגלים כן, ושם מתפתחת השיחה הגדולה בה קמים שני המנהיגים – ראובן ויהודה, ומבקשים מיעקב אבינו אמון לקחת את בנימין איתם למצרים.