שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
נעסוק הפעם בנושא שבדרך כלל לא שמים לב אליו. פרשת השבוע, כך כו לנו יודעים, עוסקת בקריעת ים סוף, וכך גם השירה שנאמרת ע"י ישראל אחרי שהם צולחים את הים , עוסקת בקריעת הים. אבל לדעתי יש כאן עניין שיכול להיות ממש מהפכה בהבנה ולשם כך נקדים הקדמה.
שאלה ראשונה ופשוטה שנשאל היא האם אכן ישבנו ארבע מאות ושלושים שנה? ממתי הספירה הזו התחילה? נגיד מיד את תשובתו של רש"י שמבוססת על תשובת חז"ל והאמת שרוב המפרשים הולכים בכיוון הזה – ברור שלא ישבנו במצרים ארבע מאות ושלשים שנה. היינו שם מאתים ועשר שנים בלבד. יש לנו שלשה תיארוכים. האחד מופיע בברית בין הבתרים שם נאמר לאברהם –
פרשת וארא כבר נכנסת ממש לכל ענייני המכות, לשונות הגאולה – לאקשן של חומש שמות. אבל זה מתחיל בנושא
שנראה לא כל כך קשור.
יש כאן חזרה של ארבע פעמים על הביטוי "אני ה'", וכן חזרה על הבטחת הארץ לאבות. גם המילה "מורשה" בולטת פה ואי"ה נגיע לזה בהמשך, אבל נדמה שבאמת הנושא של הפסוקים הללו הוא הביטוי "אני ה'".
השבוע הסתלק הגאון הרב שמעון בעדני זצ"ל מגדולי דורנו. ביום שישי הקרוב, כ' בטבת, חל יום ההילולא של הרמב"ם זיע"א, ונזכור גם כי בימים הללו אנו מתחילים כמדי שנה את ימי השובבי"ם – הימים של הפרשיות שמות, וירא, בא, בשלח, יתרו ומשפטים, שע"פ האריז"ל יש בזיכוך של ישראל במצרים המסופר בפרשיות אלו, מתיקון היסוד, תיקון הברית, ואלו ימים מיוחדים ומסוגלים מאד לכך.