שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
נעסוק בענייני השמיטה והיובל המופיעים בתחילת ה פרשה ונתחיל בהזכרת כמה מושגים. הנושאים הללו לא רק מופיעים בפרשה אלא הם חורזים את כל הפרשה ואף את פרשת בחוקותי. כאשר התורה מתארת מה יקרה אם ח"ו לא נלך בחוקות ה', הדבר העיקרי שהיא חוזרת ומזכירה הוא סיבת כל הגלויות –
פרשת אמור מופיעה במרכזו של 'ספר הקדושה', חומש ויקרא, ובה מופיעה מצוה ייחו דית שגם רש"י וגם הרמב"ם רואים כ-'מצוות המצוות', כתכלית שלנו, כמטרת יציאתנו ממצרים – מצוות קידוש ה'. זה מופיע בפסוקים שלפני פרשת המועדות –
אנו נמצאים במוצאי יום העצמאות, ומתוך תפילה גדולה להמשך גאולת ישראל ננסה לעסוק ולהעמיק בענייני היום. ראיתי היום דבר מרתק; בשנותיה הראשונות של המדינה, הרבנות הראשית ניסתה לקבוע מסמרות לציון היום – בהלל ותפילה וכו' ובשנת תשי"ד ) 1954 ( מועצת הרבנות בראשות הרבנים הראשיים הראשונים, הרב הרצוג והרב עוזיאל זצ"ל, פרסמו את "סדר יום החג העצמאות התפילות וההודיות", ושם מופיע כך –
אנחנו עדיין באוירה של מוצאי פסח, ובאמת לא נפרדים מפסח כל כך מהר. כבר מהמפרשים הקדומים אמרו שבעצם פסח מתחיל בי"ד בניסן ונמשך כחג אחד עד שבועות. הפעם אני מבקש להתייחס למילה אחת, המילה בה פתחנו את ליל הסדר ובה נסיים את פרשת השבוע שלנו, שמיני, ובעצם ממנה נצא מפסח ונגיע אל הפרשות
הבאות – והמילה היא "קדש".