תגית: תשפה

שיעור לפרשת בהעלותך תשפה

כשנוסעים נעמד הענן כקורה, עמוד חזק, וכשנחים הוא נפרש כסוכה – אבל רק כאשר משה אומר לו לעשות כן. זוהי בחינת משה שבך, שבי. זה המבחן של ספר במדבר, והמסע הקצר הזה שאנחנו עושים בכל פעם שאנחנו פותחים את ארון הקודש, גם בימי שני וחמישי אבל בייחוד בשבת, ומתרגשים עם הפסוקים הללו, הוא המסע של ההליכה עם הספר, ושל הכח להתחבר אל קבלת העול, אל הביטול של משה. הביטול הגמור אל משה הוא הכח לחיות את "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל על פי ה' ביד משה".

על פי ה' – ביד משה. לפרשת בהעלותך תשפה

פסוק מולחם כולנו מכירים בעל פה את הפסוק המושר בהגבהת ספר התורה – וְזֹאת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר שָׂם משֶׁה לִפְנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַל פִּי ה' בְּיַד משֶׁה. (נוסח התפילה) אמנם יש כאן דבר מרתק – אין בכלל פסוק כזה! זה נוסח מוזר שמשלב שני פסוקים… Continue Reading "על פי ה' – ביד משה. לפרשת בהעלותך תשפה"

נשיאות ראש בחג השבועות. לפרשת נשא תשפה

שאלנו בתחילת השיעור למה לשבט לוי אין דגל, והתשובה היא כי לוי נמצא באוהל מועד – הוא הדגל. אוהל מועד הוא הדבר שכולנו מדגילים אותו. כל מי שיש לו חלק ויש לו נחלה, יש לו אגו ויש לו נקודה אישית – מדגיל ונעשה דגלים דגלים לדגול מרבבה, וכל מה שעדיין נראה לנו מדלג ומתבלבל והכי רחוק, יהפוך לפדויי ה', ואולי גם אנחנו ניפדה ונהיה לפדויי ה' ואז "המה כרעו ונפלו"

שיעור לפרשת נשא תשפה

חג השבועות נקרא "שבועות" על שם ערב החג, ו-"ביכורים" על שם מוצאי החג, ואילו החג עצמו הוא בחינת יחידה, למעלה מהתחלקות. הנקודה שבה מועברת הבעלות מהקב"ה אלינו, והקב"ה אומר לשטן – 'פיספסת. התורה עברה למשה ומעתה היא נקראת על שמו – "תורת משה עבדי".

נרננה בישועתך ובשם אלהינו נדגול. לפרשת במדבר תשפה

שאלנו בתחילת השיעור למה לשבט לוי אין דגל, והתשובה היא כי לוי נמצא באוהל מועד – הוא הדגל. אוהל מועד הוא הדבר שכולנו מדגילים אותו. כל מי שיש לו חלק ויש לו נחלה, יש לו אגו ויש לו נקודה אישית – מדגיל ונעשה דגלים דגלים לדגול מרבבה, וכל מה שעדיין נראה לנו מדלג ומתבלבל והכי רחוק, יהפוך לפדויי ה', ואולי גם אנחנו ניפדה ונהיה לפדויי ה' ואז "המה כרעו ונפלו"

שיעור לפרשת במדבר תשפה

נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה. לפרשת בהר-בחוקותיי תשפה

ברית חדשה פרשת בחוקותי, שבה נעסוק הפעם, פותחת במילה "אם" – "אם בחוקותי", ובה נתמקד. אך לפני שניכנס לענין הזה, נתבונן בכך שכאשר סידרו רבותינו את פרשיות השבוע, הם קבעו את פרשת בחוקותי כעוגן, כך שהיא נקראת תמיד לפני חג השבועות (ולאחריה עוד פרשה… Continue Reading "נתתי את תורתי בקרבם ועל לבם אכתבנה. לפרשת בהר-בחוקותיי תשפה"

שיעור לפרשת בהר-בחוקותי תשפה

לפני ירידת הנשמה לעולם, כשהיא היתה תחת כסא הכבוד, היא היתה כמו המלאכים הנקראים "עומדים". אמנם בעולם הזה אנחנו צריכים ללכת – "בחוקותי תלכו". ואיך אפשר באמת ללכת פה בעולם הזה, הקשה והחומרי, עם כל הקשיים והמהמורות, בשבילים? איך מהלכים בעולם הזה? – על ידי 'חוקותי', על ידי התורה והמצוות, וכאשר אני הולך עם התורה והמצוות אני קונה תכונה של מהלך.

לסודו של רשב"י. שיעור לפרשת אמור תשפה

ננסה הפעם להיכנס, בתוך השבוע של פרשת אמור, בעיקר לעניינו של היום, ל"ג בעומר, שמעמיד אותנו באחד הצמתים הכי מעניינים שיש, ובייחוד בדורנו ובימינו. האם אנו מכירים עוד יום בשנה שכולו סובב סביב אדם? אין עוד דבר כזה! יש אכן עוד תאריכים בהם נפטרו… Continue Reading "לסודו של רשב"י. שיעור לפרשת אמור תשפה"

שיעור לפרשת אמור תשפה

ל"ג בעומר הוא הוד שבהוד. זה היום וזה המקום וזו הנפש – זה רשב"י שבכל אחד ואחת מאיתנו. זכותיה דבר יוחאי יגן עלינו ועל כל ישראל, ושנזכה כולנו באמת להגיע לשער החמישים, לגילויים הגדולים, לגאולה הגדולה ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" בעגלא ובזמן קריב.