הרב אלון שליט"א
שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
תגית: תשפד
שיעור לפרשת בא תשפד
פתחנו בהוראת התורה שלא לעשות מלאכה בפסח, כי לא אתה יצאת ממצרים אלא אתה הוּצאת. לא המלאכה שלך הוציאה אותך. אתה תפעל ותעשה הכל בעולם, "אשר ברא א-להים לעשות", הקב"ה שם אותך פה כדי לפעול, אבל ככל שתפעל יותר תפנים יותר את היציאה מהעבודה הזרה שהיא המחשבה שאתה מנהל, שהיא המיצר. זה תרגיל חיים של כל רגע ורגע, וכשיש מלחמה גדולה בעולם – מתעורר כח המשיח, כפי שמביא מרן הרב קוק זצ"ל באורות המלחמה
משכו וקחו – חשיבות ההכנה לקיום מצווה. לפרשת בא תשפד
הפרשה מיד אחרי המכות עוסקת בקרבן פסח ובדיני הפסח, ושם תוך כדי הדינים של הקרבן, לקיחת השה וכו', מופיע שיש שתי מצוות שמירה. המילה הזו – שמירה – היא מילת מפתח בפרשה. מצד אחד שמירת המצות, כלומר שמירה מעשית שלא יבואו לידי חימוץ, ומצד שני, שמירה שניה שלא קשורה דווקא לפסח והיא שמירת החג מאיסורי מלאכה.
שיעור לפרשת וארא תשפד
נתחיל את לימודנו הפעם במספר שאלות פשוטות, דרכן נגיע בהמשך גם לפרשת השבוע וגם לתאריך שבו אנו מצויים, ראש חודש שבט, היום שבו התחיל משה רבנו לדבר את הנאום הגדול שלו לעם ישראל, את ספר דברים.
שאלה ראשונה – למה שונאים אותנו בעולם? זו שאלה שכל אחד שאל או שואל את עצמו בימים האלה שאנו נמצאים בהם.
כאשר נשבע לך. לפרשת וארא תשפד
עכשיו אפשר להיכנס לעניין של הפרשיות שלנו ושל ההגדה של פסח (שמבוססת על הפרשיות שלנו) וגם כאן נתחיל את הכל משאלה שנראית מאד פשוטה – מדוע הוציא אותנו הקב"ה ממצרים? לשם מה? מה המטרה? – אם חשבתם שהתשובה היא כדי שנקבל את התורה על הר סיני, הרי שזו איננה תשובה נכונה. התשובה שמופיעה בתורה היא אחרת, וקבלת התורה היא רק תחנה בדרך.
וַיַּעַשׂ לָהֶם בָּתִּים. לפרשת שמות תשפד
בזכותן של שתי המיילדות הללו העם התרבה, והקב"ה היטיב להן "ויעש להם בתים". כלומר, מה שהביא את המיילדות לצאת נגד הנחיותיו של פרעה היא יראת האלוקים שלהן, והשכר על זה הוא הבתים [ואני מרגיש שגם היום, אם אנחנו צריכים מישהו שיחזיר אותנו כעת, במלחמה שלנו, לפוקוס הנכון – אלו רק הנשים, הן האימהות של כולנו].
שיעור לפרשת שמות תשפד
אנחנו נכנסים השבוע לחומש חדש, לספר הגלות והגאולה – ובעז"ה מתפללים שיתקיים גם בנו ספר הגאולה בגאולה שלמה עלינו ועל כל ישראל בקרוב ממש. ננסה להיכנס הפעם לסוגיה שיש בה גם ללמוד את דרכו של רש"י וגם לעסוק בליבונה של אגדה מופלאה בחז"ל שנראית תמוהה.
שיעור לפרשת ויחי תשפד
במסע ההלוויה של יעקב מתרחש דבר מעניין שמתרחש ב-"גורן האטד". אחרי שיעקב מסיים לצוות את יוסף לקבור אותו, אחרי שעוברים ימי חניטתו ובכייתו של יעקב ואחרי שיוסף מקבל אישור מפרעה לעלות לקבור אותו, כתוב –
וַיַּ֥עַל יוֹסֵ֖ף לִקְבֹּ֣ר אֶת-אָבִ֑יו וַיַּֽעֲל֨וּ אִתּ֜וֹ כָּל-עַבְדֵ֤י פַרְעֹה֙ זִקְנֵ֣י בֵית֔וֹ וְכֹ֖ל זִקְנֵ֥י אֶֽרֶץ-מִצְרָֽיִם. (נ', ז')
וכל זה אחרי שבעים יום של אבל ושביתה כללית במשק המצרי! אנחנו יודעים כיום איך נראה משק של מדינה ששבעים יום לא מתפקד כמו שצריך (ואצלנו הוא דווקא עובד חלקית) – נחשוב על המשק העולמי, שבו מרוכזים כל הכסף והזהב של העולם, איך הוא נראה.