תגית: תשפד

מטעמים ויקהל. תשפד

שיעור קצר שהועבר במסגרת הכולל היומי.

אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. לפרשת ויקהל תשפד

לשכון לשון משכן, שכינה. 'ארצך' מתחילת המזמור הפכה ל'ארצנו'. ואולי תרשו לי להעז ולומר שאולי ארצנו איננה רק הארץ שלנו אלא זו הארץ המשותפת שלך רבש"ע, ושלנו. הארץ שלך שאתה רוצה שהיא תהיה הארץ שלנו – " אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם… אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".
חֶֽסֶד-וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ.

שיעור לפרשת ויקהל תשפד

ערב פרשת ויקהל, נכנסים לפרשת ויקהל. שם הפרשה הוא מהותי ולא רק ענין טכני. נדבר על זה בהמשך. נתחיל בקריאת פרק תהילים, פרק פה:
לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃
רָצִ֣יתָ יְהֹוָ֣ה אַרְצֶ֑ךָ שַׁ֝֗בְתָּ (שבות) [שְׁבִ֣ית] יַעֲקֹֽב׃

ננסה לראות מה הקשר בין פרק התהילים לבין הפרשה שלנו.

מטעמים כי תשא. תשפד

שיעור קצר שהועבר במסגרת הכולל היומי.

להכיר אלוקות מהכּיוֹר. לפרשת כי תשא תשפד

קריאת ראשון כוללת מספר נושאים מחולקים, מעין סעיף "שונות", דברים שנשארו בסוף אחרי העיסוק בבניית המשכן וטרם נגענו בהם – וצריך כמובן להבין את העומק בזה ומה המשותף לכל הנושאים הללו. זה מתחיל במחצית השקל, לצורך אדני המשכן ומאז ואילך לקרבנות הציבור.

שיעור לפרשת כי תשא תשפד

אנחנו צריכים, כעת יותר מתמיד, כי תשא את ראש בני ישראל. שלא יהיה בהם נגף בפקוד אותם. אנחנו נכנסים לשתי קריאות ארוכות בתחילת הפרשה, ראשון ושני של הפרשה. לסבר את האוזן, כל פרשת כי תשא היא 139 פסוקים. 93 פסוקים מהם נמצאים בראשון ושני. קריאת שני – קריאת הלוי – עוסקת בחטא העגל. ראשון של הפרשה – קריאת הכהן – נראה כעוסק בעניינים שונים, שלא נראה בגלוי המכנה המשותף שלהם.

שמן וקטורת ישמח לב. לפרשת תצוה תשפד

פרשיות תרומה ותצווה עוסקות כידוע בהקמת המשכן שמטרתו היא שתשרה שכינה בישראל. 'תרומה' מתחילה בציווי על בניית הארון שנמצא בקדש הקדשים, ועוברת לכלים שיהיו בהיכל – בשולחן ובמנורה. היא לא עוסקת במזבח הפנימי, מזבח הזהב-הקטורת, שנמצא עם השולחן והמנורה לפני הפרוכת, "לפני הכפורת אשר על ארון העדות". הוא כן מופיע בקריאת שביעי של פרשת תצווה, והמיקום שלו שם מתמיה מאד.

שיעור לפרשת תצוה תשפד

אצלנו במגדל נוהגים לערוך אזכרה שנתית מדי שנה בי"א באדר לע"נ יוסף טרומפלדור הי"ד, שהתגורר כאן במגדל כשנה וחצי, ומה שנגיד כעת יהווה גם כפתיחה לכל השיעור. כזכור הוא נהרג בכפר גלעדי (1920) בעת שהגן על הארץ ואמר אז אמירתו המפורסמת – "טוב למות בעד ארצנו" – בסגנון כזה או אחר.

שבעה באדר והכנה לפורים תשפד

היום, שבעה באדר, הוא היום בו מת משה ובו נולד משה, וחז"ל מחברים את זה מאד לענייני הפורים. מופיע במגילת אסתר שהמן הפיל פור והפור נפל על חודש אדר. בשנה מעוברת אנחנו מציינים את היום הזה גם באדר הראשון וגם באדר השני ולכן אני מבקש לעיין קצת בסיפור משה רבנו ובמגילת אסתר, ומתוך הימים שאנחנו נמצאים בהם

שיעור לפרשת תרומה תשפד

הדיבור לעולם ניצב בשמיים, והדיבור עם המאמרות, עם הקול המִדבר המקיים כל רגע את העולם והם התורה הקדושה. זהו הארון הגנוז.
שיזכנו הקב"ה שיופיע ויפציע האור הגנוז ותימלא הארץ דעה ונזכה בנגלה ממש לאור חדש שבציון יאיר ונזכה כולנו יחד מהרה לאורו.