תגית: חומש-ויקרא

להפך את העולם ולהתחדש. לפרשת שמיני-החודש תשפד

אבל קשה לנו להאמין ולקבל שאנחנו פה עשרה יהודים, קהילה אחת, יכולים לעשות תשובה ולהחליט שזה מה שאנחנו עושים והכל יכול להתהפך. "תהיה ריאלי" במילים אחרות זה כפירה במשיח! זה כפירה באחד מי"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם, בכך שאנחנו יכולים לעשות תשובה במקום אחד, בקהילה אחת, להתעורר, בכך שסוף ישראל לעשות תשובה וזה מגיע ממלך שגזרותיו קשות כהמן, וההתעוררות היא תפילות, שק ואפר, כמו שעשה מרדכי. זה ישנה רבים מעמי הארץ? זה יהפוך את הבית הלבן? – כן! ברצינות. אם רק נאמין – זה היסוד – החודש הזה לכם.

שיעור לפרשת שמיני תשפד

זו שבת רביעית מארבעה פרשיות, בה קוראים את שבת החודש. קראנו לפני פורים את שבתות שקלים וזכור. לאחר פורים קראנו את פרשת פרה, בה עסקנו בשבוע שעבר. אחרי פרשת פרה אנחנו נכנסים לפרשת החודש, הקודמת לחודש ניסן. דיברנו הרבה על כל אחת מן הפרשיות. צריך להבין מה המיוחד בפרשת החודש, הרי לפני כל ראש חודש יש שבת מברכין ולא עושים קריאה מיוחדת בתורה.

שיעור לפרשת צו תשפד

איך ממשיכים את פורים זו השאלה. חז"ל תיקנו לנו ארבע פרשיות. על פניו נראה ששתי הפרשיות הראשונות מכינות אותנו לפורים, פרשת שקלים ופרשת זכור. הפרשה הרביעית תהיה פרשת החודש והפרשה הצמודה כעת לפורים היא פרשת פרה. זאת חוקת התורה.. פרשה אדומה תמימה. את הקשר בין פורים לשקלים וזכור ואת הקשר בין החודש לפסח, מרגישים בלי להסביר הרבה הסברים. פרשת פרה דורשת הסבר נרחב יותר.

ונהפוך הוא – בי"ג בניסן. לפרשת ויקרא וזכור תשפד

". התאריך בו נכתבו האגרות הוא י"ג ניסן והפתרון הסופי נקבע לי"ג אדר, בעוד י"ב חודש מיום ליום, והוא מחליט לשבור את הכלים. השאלה הראשונה מאד פשוטה – מרדכי, יש לך שנים עשר חודש לפעול. זה חשוב מאד להתפלל ולצום אבל הדבר הראשון לכאורה הוא להשתדל. תפעיל את הקשרים שלך

שיעור לפרשת ויקרא ומגילת אסתר תשפד

נעסוק היום במגילת אסתר, שלא למפרע כבאורו של הבעש"ט, ונתחיל ברגעים של שיא השפל כשהמן גוזר את גזרתו ומרדכי מתחיל לפעול את פעולתו –
וּמָרְדֳּכַ֗י יָדַע֙ אֶת-כָּל-אֲשֶׁ֣ר נַעֲשָׂ֔ה וַיִּקְרַ֤ע מָרְדֳּכַי֙ אֶת-בְּגָדָ֔יו וַיִּלְבַּ֥שׁ שַׂ֖ק וָאֵ֑פֶר וַיֵּצֵא֙ בְּת֣וֹךְ הָעִ֔יר וַיִּזְעַ֛ק זְעָקָ֥ה גְדֹלָ֖ה וּמָרָֽה. (אסתר ד', א')
נזכור כי מרדכי הוא שר בממשלת אחשורוש והוא יודע על גזרתו של המן.

טועמיה לפרשת בהר בחוקותיי תשפג

נעסוק בענייני השמיטה והיובל המופיעים בתחילת ה פרשה ונתחיל בהזכרת כמה מושגים. הנושאים הללו לא רק מופיעים בפרשה אלא הם חורזים את כל הפרשה ואף את פרשת בחוקותי. כאשר התורה מתארת מה יקרה אם ח"ו לא נלך בחוקות ה', הדבר העיקרי שהיא חוזרת ומזכירה הוא סיבת כל הגלויות –

פרשת בהר בחוקותי. תשפג

שיעור בפרשת בהר בחוקותי.

טועמיה לפרשת אמור תשפג

פרשת אמור מופיעה במרכזו של 'ספר הקדושה', חומש ויקרא, ובה מופיעה מצוה ייחו דית שגם רש"י וגם הרמב"ם רואים כ-'מצוות המצוות', כתכלית שלנו, כמטרת יציאתנו ממצרים – מצוות קידוש ה'. זה מופיע בפסוקים שלפני פרשת המועדות –

פרשת אמור. תשפג

שיעור בפרשת אמור.

אחרי-מות קדושים תשפג.

שיעור קצר שהועבר במסגרת הכולל ביום ששי.

הרב אלון שליט"א
דילוג לתוכן