שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
תפילות במקום ביכורים פרשת מקרא הביכורים המופיעה בתחילת פרשת השבוע שלנו היא פרשה פלאית ונתחיל בדברי חז"ל במדרש שפעם כבר הזכרנו. על הפסוק – הַיּ֣וֹם הַזֶּ֗ה ה' אֱלֹהֶ֜יךָ מְצַוְּךָ֧ לַעֲשׂ֛וֹת אֶת-הַֽחֻקִּ֥ים הָאֵ֖לֶּה וְאֶת-הַמִּשְׁפָּטִ֑ים וְשָֽׁמַרְתָּ֤ וְעָשִׂ֨יתָ֙ אוֹתָ֔ם בְּכָל-לְבָֽבְךָ֖ וּבְכָל-נַפְשֶֽׁךָ. (דברים כ"ו, ט"ז) אומרים חז"ל במדרש… Continue Reading "ביכורי רֵשִׁית השנה. לפרשת כי תבא תשפד"
פרשת מקרא הביכורים המופיעה בתחילת פרשת השבוע שלנו היא פרשה פלאית ונתחיל בדברי חז"ל במדרש שפעם כבר הזכרנו. וצריך להבין מה ענין התפילות אצל הביכורים, והרי "תפילות כנגד הקרבנות תקנום" – שחרית כנגד תמיד של שחר, מנחה כנגד תמיד של בין ערביים וערבית כנגד אברים ופדרים שמתעכלין ע"ג המזבח כל הלילה!
כִּֽי־מֵ֥י נֹ֙חַ֙ זֹ֣את לִ֔י אֲשֶׁ֣ר נִשְׁבַּ֗עְתִּי מֵעֲבֹ֥ר מֵי־נֹ֛חַ ע֖וֹד עַל־הָאָ֑רֶץ כֵּ֥ן נִשְׁבַּ֛עְתִּי מִקְּצֹ֥ף עָלַ֖יִךְ וּמִגְּעׇר־בָּֽךְ.
מבלי להיכנס לכל הרעיון הגדול שיש במילים הללו של מי נח ומי המבול – הרי שמאותו רגע שנשבעתי שלא יהיה מבול עוד על הארץ, אומר הקב"ה, "כן נשבעתי מקצוף עליך ומגער בך" – אבל אנחנו רואים בעינינו שאתה, רבש"ע, כן קוצף וכן גוער בנו?! אלא דעו לכם שזהו רק קצף שעובר ומתפוגג מהר, זו מאיסה מדומה.
מציאות שכולה רגע קטון מילות הפסוק "אני לדודי ודודי לי" משמשים כראשי תיבות ידועים של אלול, אבל אנחנו נתחיל בדברי ניחומים וחיזוק ונפתח בהפטרת הפרשה. ההפטרות של ספר דברים הולכות כידוע לפי הנחמות אבל כבר למדנו לא פעם שכולן קשורות גם לפרשות, למרות שלעיתים… Continue Reading "קול דודי דופק. לפרשת כי תצא תשפד"
בעולם המודרני שלנו אנחנו מחפשים כל הזמן מי אשם. זה השיח, זה הדיבור. זה כל מה שמדברים במהדורת החדשות הקרובות – מי אשם. ממה נובע הרצון למצוא אשמים? ובואו נדבר על יום כיפור – יהודי עושה תשובה אז הוא צריך לבדוק קודם כל מה הוא צריך לתקן בעולם, ואכן יש ליהודי דברים שהוא עשה ועליו לומר לעצמו "אשמנו". קודם כל "אשמנו". יש פעמים שאני לא אשם, אבל זה לא אומר שאני לא אחראי.
פרשת שופטים, כשמה כן היא. פעמים רבות שם הפרשה קושר אותה ומתאים לתוכנה, ובפרשתנו זה בולט מאד, כאשר רובה עוסקת במערכות השלטון בישראל. זה מתחיל בבית הדין הגדול, שבעים הזקנים, עובר למלך ולכהנים. בחצי השני של הפרשה וכמעט עד סופה, היא עוברת לדבר על ענייניי שפיכות דמים – רוצח בשגגה שמגיע לעיר מקלט, עדים זוממים שרצו להזים וצריך להמית אותם, רוצח במזיד
הביטוי "ארץ זבת חלב ודבש" איננו שבח לארץ אלא הוא שבח מותנה. מהותה של הארץ שהיא זבת חלב ודבש, וזה יתרחש רק אם אתה תקיים את "ושמעת ישראל ושמרת לעשות". ה' נשבע לנו שאם תשמעו ואם תעשו את כל המצווה הזו אתה ובניך וכו' – אז הארץ תהיה זבת חלב ודבש. נשים לב – הארץ איננה זבת חלב ודבש! היא ארץ עיינות ותהומות, ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת וכו'. מתי היא תהיה ארץ זבת חלב ודבש? רק אם "ושמעת ישראל".
זו ההבנה העמוקה של המושג הזה, זהו עומק 'הרומן' בין עם ישראל לארצו, זו הסיבה שגם התורה נקראת "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ" (שיה"ש ד', י"א), כי כשאני מחובר אליה ויונק ממנה – אני יונק דבש וחלב, ואם חלילה לא – ההמשך ברור ל"ע…
שהקב"ה יזכה אותנו בימים שנותרו לנו לפני השנה הבאה עלינו לטובה, שנזכה באמת לינוק ושהארץ תניק לנו ולעולם כולו מחלבה ומדבשה