שיעורי הרב מרדכי אלון שליט"א
ואם כן, עלינו להבין את מהותה של המילה הזו 'ראה'. וגם כאן הפסוק קשה – ברור שלא מדברים על החיים והמוות באופן אובייקטיבי-אבסולוטי שכן זה איננו נתון לבחירתו של האדם, שהרי "על כרחך אתה חי ועל כרחך אתה מת".
השיעור מתמקד בפרשת ראה ובמשמעות הבחירה החופשית. הוא בוחן את הביטוי "ראה אנוכי נותן לפניכם", תוך דיון בפרשנויות שונות, כולל זו של בעל הטורים ותרגום יונתן בן עוזיאל, שמציע כי "קללה" משמעותה "חילופה" של הברכה. השיעור מקשר את הבחירה החופשית למושגים של תשובה ושמחה,… Continue Reading "שיעור לפרשת ראה תשפה"
סיפור מוכר, פרטים חדשים אחד הדברים המעניינים בחומש דברים הוא לראות בסיפורים שכבר סופרו בחומשים קודמים ושמשה מזכיר אותם שוב כעת, מה התחדש או השתנה מאז הסיפור הראשון. מה רוצה משה רבנו מאיתנו בספרו את הסיפור שוב בספר דברים. ננסה לגעת בשתי נקודות כאלו… Continue Reading "ימים אמצעיים. לפרשת עקב תשפה"
פרשת עקב עוסקת בנושאים של תפילה וחשיבותם של שברי לוחות הברית. הרב מדגיש שפרשת עקב מלמדת אותנו על חשיבות התפילה, בניגוד לפרשת ואתחנן, העוסקת בלימוד תורה. הוא מתאר בהרחבה את ארבעים ימי התפילה והצום של משה רבנו, שהתקיימו בין שבירת הלוחות הראשונים לקבלת הלוחות… Continue Reading "שיעור לפרשת עקב תשפה"
ארבע הכנות זכתה פרשת ואתחנן שהיא היחידה שיש לה ארבע הכנות, קוראים בה ארבע פעמים לפני הקריאה המלאה בשבת – לא רק במנחה של שבת ובשני ובחמישי שלפניה כמו בכל שבת אחרת, אלא גם בתשעה באב, ביום ראשון, קראנו בתורה "כי תוליד בנים ובני… Continue Reading "שמע ישראל הוי"ה אלוקינו הוי"ה אחד. לפרשת ואתחנן תשפה"
השיעור מתמקד בפרשת ואתחנן הקשורה לתשעה באב ולטו באב. השיעור מדגיש את משמעות הצהרת "שמע ישראל" כיסוד האמונה היהודית, המעיד על אחדות האל. הרב אלון בוחן את הקשר בין חורבן בית המקדש בגלות לבין התגלות האלוהות בתוך עם ישראל, תוך התייחסות לפרשנות רש"י ורעיונות… Continue Reading "שיעור לפרשת ואתחנן תשפה"
לידתו של משיח הלילה הוא ליל ההילולא של האריז"ל הק' (ה' מנחם אב), ולפעמים אנחנו לא מודעים עד כמה תורתו חודרת אותנו בכל רגע. במנחה של תשעה באב, למשל, אנו מוסיפים תפילה מיוחדת, יש קהילות מעטות שאומרות אותה גם בשחרית, והיא תפילת נחם –… Continue Reading "מנחם משיב נפשי. לפרשת דברים תשפה"
השיעור עוסק במשמעויות העמוקות של חורבן בית המקדש ותשעה באב, תוך חיבורם ללידת המשיח. הרב מתמקד בסיפור מדרשי על יהודי ופרתו המסמלים את הגלות ואת בשורת הגאולה עם לידת המשיח, ששמו מנחם. הוא דן במנהגים של יהודי מרוקו בתשעה באב ובתפיסות שונות לגבי לידה, גאולה, ואמונה, המשתקפות גם בשיטות רבניות ובמושגים כמו "הרואה את הנולד". בסופו של דבר, הקטע מבקש לעורר הבנה כיצד גם מתוך החושך והקושי, מתאפשרת לידה מחודשת וגאולה.
אנחנו יודעים שיש שתי תוכחות. חז"ל אומרים דבר מעניין, שמבנה הפרשיות הוא שקודם עצרת קוראים את פרשת בחוקותי, שם פרשת התוכחה הראשונה, וקודם ראש השנה קוראים את השניה בפרשת כי תבוא, הכוללת מאה קללות חסר שתיים. ההבדל בין התוכחות הוא שזו של פרשת בחוקותי כוללת בדיוק מחצית מהקללות שיש בכי תבוא, חמישים חסר אחת מול מאה חסר שתיים, וההבדל השני הוא שהתוכחה של בחוקותי נאמרת ע"י הקב"ה וזו של כי תבוא ע"י משה רבנו.
חז"ל אומרים שמבנה פרשיות השנה בנוי כך שפרשת כי תבוא, על התוכחה שבה, תהיה תיקרֵא לפני ראש השנה כדי ש-"תכלה שנה וקללותיה". כולנו מכירים את הפיוט המופלא שאיתו אנחנו נכנסים לראש השנה "אחות קטנה", שם סיים הפייטן כל בית במילים הללו, "תכלה שנה וקללותיה", והוסיף בסוף – "תחל שנה וברכותיה", ועל כך כולנו מתפללים.