תגית: חומש-שמות

שיעור לפרשת בא תשפה

כ"כ הרבה פעמים אנחנו מתייאשים כי אנחנו לא יודעים מה יהיה "ביום שאחרי". ביום שאחרי הוא ית' יפסח. נכון, זה לא בכוחות שלך, ולכן לפעמים אתה מתייאש, וחבל. מה שכן נמצא בכוחות שלך זה לעשות עוד מצווה אחת, עוד הקדמת שלום לאדם אחד, עוד נקודה אחת שבה אני מייצר את

מים שאין להם סוף. פרשת וארא תשפה

בריכת תנינים לפני שפרשת וארא מתארת את עשר המכות, מופיעים כמה פסוקים שלעיתים אנו לא שמים לב אליהם מספיק, 'שוכחים' להעמיק בהם, ודווקא בהם אני מבקש להתמקד הפעם – וַיֹּ֣אמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל-אַֽהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר. כִּי֩ יְדַבֵּ֨ר אֲלֵכֶ֤ם פַּרְעֹה֙ לֵאמֹ֔ר תְּנ֥וּ לָכֶ֖ם מוֹפֵ֑ת וְאָֽמַרְתָּ֣ אֶֽל-אַֽהֲרֹ֗ן… Continue Reading "מים שאין להם סוף. פרשת וארא תשפה"

שיעור לפרשת וארא תשפה

התנין הוא המופת הראשון. התנים הגדול. זו המכה שלא נועדה להוציא את ישראל ממצרים אלא את העולם מעצמו, את פרעו מפרעה, אותי מהיאור, וההפטרה באה לספר לנו את כל הסיפור הזה ולסגור אותו בסוף בידיעה שהכל בא כדי ש – "וידעו כי אני ה'".

שיעור לפרשת שמות תשפה

הויכוח בין התפיסה הליברלית למסורתית הוא מי במרכז. לתפיסה הליברלית, האדם, האני, נמצא במרכז. 'החופש שלי להיות מה שאני רוצה'. כלומר הוצאת האלוקים ממרכז המשוואה.
אני מאד אוהב את המושג 'מסורת' במובן הפשוט שלו, כי בקשר הזה של המסורת האמיתית זה בכלל לא ענין דתי אלא הרבה יותר עמוק.

התקופה הנעלמה. פרשת שמות תשפה

חור שחור בהיסטוריה אנו מתחילים השבוע ספר חדש, ספר הגלות והגאולה, וגם נכנסים לתקופה שנקראת תעניות שובבי"ם, שיש בה כח ועניין להיטהר ולתקן. פרשת שמות היא הפתיחה של הכל. הכל מתחיל עכשיו, אבל בואו נעשה ראשית סדר בזמנים. ספר בראשית עסק בראשית ההיסטוריה, מבריאת… Continue Reading "התקופה הנעלמה. פרשת שמות תשפה"

מטעמים פקודי. תשפד

שיעור קצר שהועבר במסגרת הכולל היומי.

למשות את העולם ממחשבת המן. לפרשת פקודי תשפד

לפני שניכנס לפסוקי המגילה ולמדרשיה, נוסיף פיסת מידע היסטורית חשובה כרקע למגילה. המן הרשע לא קם פתאום, העולם לא פתאום פיתח רפלקס אנטישמי והתחיל לשנוא אותנו, אלא קדם לכך תהליך. המן איננו עב"מ שנחת לאזור מהחלל החיצון. בספר עזרא כתוב –

וּבְמַלְכוּת֙ אֲחַשְׁוֵר֔וֹשׁ בִּתְחִלַּ֖ת מַלְכוּת֑וֹ כָּתְב֣וּ שִׂטְנָ֔ה עַל־יֹשְׁבֵ֥י יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם. (עזרא ד', ו')

שיעור לפרשת פקודי תשפד

אני מבקש להיכנס ללמוד את ענייני המגילה ובעצם ללמוד אותנו וכפי הביאור החסידי על מה שנאמר בגמרא – "הקורא את המגילה למפרע לא יצא" (מגילה ב'.), היינו לא רק כהבנה הפשוטה בזה שמי שקורא את מגילת אסתר מסופה לתחילתה אינו יוצא ידי חובת מצוות קריאתה, אלא כביאורו הנפלא של מרן הבעל שם טוב זיע"א, שמי שקורא את המגילה וחושב שזהו רק סיפור היסטורי, למפרע, ואין לו שייכות לכל רגע ורגע בחיינו – לא יצא.

מטעמים ויקהל. תשפד

שיעור קצר שהועבר במסגרת הכולל היומי.

אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף. לפרשת ויקהל תשפד

לשכון לשון משכן, שכינה. 'ארצך' מתחילת המזמור הפכה ל'ארצנו'. ואולי תרשו לי להעז ולומר שאולי ארצנו איננה רק הארץ שלנו אלא זו הארץ המשותפת שלך רבש"ע, ושלנו. הארץ שלך שאתה רוצה שהיא תהיה הארץ שלנו – " אַעֲלֶה אֶתְכֶם מֵעֳנִי מִצְרַיִם… אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".
חֶֽסֶד-וֶאֱמֶ֥ת נִפְגָּ֑שׁוּ צֶ֖דֶק וְשָׁל֣וֹם נָשָֽׁקוּ.