תגית: חומש-שמות

שיעור לפרשת ויקהל תשפד

ערב פרשת ויקהל, נכנסים לפרשת ויקהל. שם הפרשה הוא מהותי ולא רק ענין טכני. נדבר על זה בהמשך. נתחיל בקריאת פרק תהילים, פרק פה:
לַמְנַצֵּ֬חַ ׀ לִבְנֵי־קֹ֬רַח מִזְמֽוֹר׃
רָצִ֣יתָ יְהֹוָ֣ה אַרְצֶ֑ךָ שַׁ֝֗בְתָּ (שבות) [שְׁבִ֣ית] יַעֲקֹֽב׃

ננסה לראות מה הקשר בין פרק התהילים לבין הפרשה שלנו.

מטעמים כי תשא. תשפד

שיעור קצר שהועבר במסגרת הכולל היומי.

להכיר אלוקות מהכּיוֹר. לפרשת כי תשא תשפד

קריאת ראשון כוללת מספר נושאים מחולקים, מעין סעיף "שונות", דברים שנשארו בסוף אחרי העיסוק בבניית המשכן וטרם נגענו בהם – וצריך כמובן להבין את העומק בזה ומה המשותף לכל הנושאים הללו. זה מתחיל במחצית השקל, לצורך אדני המשכן ומאז ואילך לקרבנות הציבור.

שיעור לפרשת כי תשא תשפד

אנחנו צריכים, כעת יותר מתמיד, כי תשא את ראש בני ישראל. שלא יהיה בהם נגף בפקוד אותם. אנחנו נכנסים לשתי קריאות ארוכות בתחילת הפרשה, ראשון ושני של הפרשה. לסבר את האוזן, כל פרשת כי תשא היא 139 פסוקים. 93 פסוקים מהם נמצאים בראשון ושני. קריאת שני – קריאת הלוי – עוסקת בחטא העגל. ראשון של הפרשה – קריאת הכהן – נראה כעוסק בעניינים שונים, שלא נראה בגלוי המכנה המשותף שלהם.

שמן וקטורת ישמח לב. לפרשת תצוה תשפד

פרשיות תרומה ותצווה עוסקות כידוע בהקמת המשכן שמטרתו היא שתשרה שכינה בישראל. 'תרומה' מתחילה בציווי על בניית הארון שנמצא בקדש הקדשים, ועוברת לכלים שיהיו בהיכל – בשולחן ובמנורה. היא לא עוסקת במזבח הפנימי, מזבח הזהב-הקטורת, שנמצא עם השולחן והמנורה לפני הפרוכת, "לפני הכפורת אשר על ארון העדות". הוא כן מופיע בקריאת שביעי של פרשת תצווה, והמיקום שלו שם מתמיה מאד.

שיעור לפרשת תצוה תשפד

אצלנו במגדל נוהגים לערוך אזכרה שנתית מדי שנה בי"א באדר לע"נ יוסף טרומפלדור הי"ד, שהתגורר כאן במגדל כשנה וחצי, ומה שנגיד כעת יהווה גם כפתיחה לכל השיעור. כזכור הוא נהרג בכפר גלעדי (1920) בעת שהגן על הארץ ואמר אז אמירתו המפורסמת – "טוב למות בעד ארצנו" – בסגנון כזה או אחר.

שיעור לפרשת תרומה תשפד

הדיבור לעולם ניצב בשמיים, והדיבור עם המאמרות, עם הקול המִדבר המקיים כל רגע את העולם והם התורה הקדושה. זהו הארון הגנוז.
שיזכנו הקב"ה שיופיע ויפציע האור הגנוז ותימלא הארץ דעה ונזכה בנגלה ממש לאור חדש שבציון יאיר ונזכה כולנו יחד מהרה לאורו.

הארון הגנוז בתוכנו. לפרשת תרומה תשפד

ביום שישי הקרוב, ז' באדר, יחול יום הולדתו ויום פטירתו של משה רבנו, תאריך שכבר המן הרשע הבין את משמעותו וידע ששם הסיכוי שלו אך לא הבין ששם הוא גם יפול. מאידך, פרשתנו היא פרשת המשכן, ונראה בהמשך כיצד דברים אלו משתלבים.

מטעמים משפטים. תשפד

שיעור קצר שהועבר במסגרת הכולל היומי.

משפטי השמיטה שבנפש. לפרשת משפטים תשפד

ושנזכה ממש עכשיו בערב ר"ח אדר הראשון שהכל יתהפך לטובה, שהרי כל ענין החודש הוא "ונהפוך הוא", ולדעת שכל מה שהמן בונה, שכל מה שההמנים של ימינו מכינים זה בעצם העץ לא למרדכי אלא שהם בעצמם עומדים להיתלות ולהתגלות ממנו הגילוי שימי הפורים האלה נזכרים ונעשים לגאולה שלמה לסוף וקץ לכל צרותינו ותחילה וראש לפדיון נפשנו, בב"א.